רשלנות בתכנון חדר מדרגות

התובעים טוענים כי הנתבעת התרשלה בתכנון חדר המדרגות וכן התרשלה פעם נוספת עת ביצעה את התיקון בחדר המדרגות בניגוד לכללי המקצוע ובניגוד לתקן. כתוצאה מרשלנותה זו של הנתבעת, טוענים התובעים כי נגרמו להם הנזקים בחדר המדרגות ולפיכך חבה הנתבעת בתשלום עלות נזקיהם ובכלל זאת הריסה ובניה מחדש של חדר המדרגות, עלות העברת חפציהם לדירה חלופית משך זמן השיפוץ, וכן בגין הנזק לא ממוני.

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא רשלנות בתכנון חדר מדרגות:

בפני תביעה כספית ונזיקית.

התובעים 1-2 אשר הינם זוג נשוי, המתגוררים במושב אחיהוד ביקשו לבנות את דירתם מעל דירת הורי התובע 1. לשם כך נדרשה בנייתו של חדר מדרגות אל הדירה החדשה בקומה הנוספת. לטענת התובעים, הנתבעת אשר הינה הנדסאית בניין במקצועה, תכננה את הבניה כולל פיקוח על ביצוע הבניה בפועל. התובעים טוענים כי שילמו לנתבעת את שכר הטרחה אשר נדרש על ידה וכי הנתבעת אכן ערכה עבורם תוכניות בניה אשר כללו חדר מדרגות הנשען על שלושה עמודים והבנוי מקירות חיצוניים ותקרות מאסיביות. הבניה בוצעה בשנת 2000 והתובעים נכנסו לגור בדירה בשנת

2002. לטענת התובעים, כעבור כשנה מעת כניסתם לדירה, החלו להופיע סדקים בחדר המדרגות והתובעים הזעיקו את הנתבעת למקום על מנת שתפתור את הבעיה. לטענת התובעים, הנתבעת אכן ערכה תכניות לתיקון, פיקחה על ביצוען ואף נשאה בעלות התיקון. התובעים טוענים כי בשנת 2010, שוב נתגלו סדקים ושברים בחדר המדרגות ולטענת התובעים הנתמכת בחוות דעתו של המהנדס בן עזרא מטעמם, אין כל דרך לביטול הלקוי החמור בחדר המדרגות מלבד הריסה ובניה מחדש.

התובעים טוענים כי הנתבעת התרשלה בתכנון חדר המדרגות וכן התרשלה פעם נוספת עת ביצעה את התיקון בחדר המדרגות בניגוד לכללי המקצוע ובניגוד לתקן. כתוצאה מרשלנותה זו של הנתבעת, טוענים התובעים כי נגרמו להם הנזקים בחדר המדרגות ולפיכך חבה הנתבעת בתשלום עלות נזקיהם ובכלל זאת הריסה ובניה מחדש של חדר המדרגות, עלות העברת חפציהם לדירה חלופית משך זמן השיפוץ, וכן בגין הנזק הלא ממוני אשר נגרם להם ומכאן תביעתם אשר בפני.

הנתבעת טענה כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת התיישנותה שכן מאז התכנון והבניה חלפו מעל 10 שנים. אף מאז התיקון אשר בוצע בשנת 2003, חלפו למעלה משבע שנים ומאז לא פנו התובעים אל הנתבעת ולו פעם אחת. לטענת הנתבעת, השתהו התובעים שנים רבות בטרם הגשת התביעה עד להתיישנותה. הנתבעת טענה כי היא אכן תכננה את השלד ברם פיקוח לא היה בתחום אחריותה וידיעתה המקצועית וכי היא לא היתה בקשר עם קבלני הביצוע השונים. הנתבעת טוענת כי נתנה לתובעים שירותי תכנון בלבד וכי מעבר לכך לא חתמה על הבקשה להיתר בניה ואף אינה רשומה כעורכת הבקשה. עוד טוענת הנתבעת, כי האשם לכשלים במבנה נעוץ דווקא בבחירת בעלי המקצוע המבצעים מטעמם של התובעים ובראשם הקבלן אשר לא היה "קבלן רשום". לטענת הנתבעת היא שימשה כקבלן משנה לחברת עיצובים וקיבלה שכר טרחה זעום בלבד. הנתבעת טוענת כי מעולם לא ביצעה תיקון לעבודה אצל התובעים על חשבונה ובפיקוחה, אלא התובעים הם אלו אשר עשו כן. הנתבעת התכחשה לממצאיה של חוות הדעת מטעמם של התובעים ואף טענה כי לא התרשלה בביצוע עבודתה. משכך ומפאת העובדה כי התביעה התיישנה, טוענת הנתבעת כי יש לדחות את התביעה.

דיון :

טענת ההתיישנות

הנתבעת טענה כי חלפו מעל 11 שנים מאז התכנון אשר בוצע בידי הנתבעת ועד הגשת התובענה אשר בפני. הנתבעת טענה עוד כי אף הוראותיו של סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין לא יוכלו להושיע את התובעים באשר הסעיף קובע כי אם בתוך 10 שנים מאז אירע הנזק, חלפו שבע שנים מיום התגלותו, מתיישנת התביעה לאחר שבע שנים. במקרה שבפנינו, טענה הנתבעת כי גם אם הנזקים התגלו בשנת 2003, הרי שקמה לתובעים האפשרות להגיש תביעתם לא יאוחר משנת 2010 ומשהוגשה התביעה רק ביום 1/2/11 הרי שהתיישנה עילת התביעה ודינה של התביעה להידחות על הסף.
הנתבעת טענה כי לא יתכן שהסדקים נוצרו זמן כה רב לאחר סיום הבניה שכן המומחה מטעמו של ביהמ"ש העיד כי סדקים שכאלה עשויים להיווצר כשנתיים לאחר סיומה של הבניה. עוד טענה הנתבעת כי כבר בשנת 2002 ידעו התובעים כי מדובר בסדקים רציניים וכבר אז היה עליהם לפנות אל הנתבעת ומשלא עשו כן, התיישנה תביעתם.

התובעים מאידך טענו כי עילת תביעתם הינה לאו קיומם של סדקים, אלא קיומו של סיכון בטיחותי המומחש על ידי סדקים ושברים קונסטרוקטיביים בחדר המדרגות המסכנים את המשתמשים בו ולעניין זה טענו התובעים כי אמנם הבניה בוצעה לפני זמן רב, אולם חודשה על ידי תיקונים שבוצעו בידי הנתבעת ושנים לאחר מכן החלו להופיע שברים בבניין אשר נפערו לשברים רחבים ביותר ויצרו את עילת התביעה. לטענת התובעים רק חמש שנים לאחר ביצוע תיקון הסדקים שביצעה הנתבעת בשנת 2003, דהיינו בשנת 2008 הבינו התובעים כי פתרונה ההנדסי של הנתבעת לא מועיל ונולדה עילת התביעה אשר בפני. התובעים טוענים כי הסדקים הלכו והתרחבו משנת 2008 ועד שנת 2010 בה קיבלו התובעים תמיכה לטענתם בחוות דעת המומחה בן עזרא אשר קבע כי המבנה מסוכן. משכך טוענים התובעים כי עילת התביעה טרם התיישנה.

סעיף 6 לחוק ההתיישנות קובע כי "תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה". הפסיקה קובעת כי מועד לידתה של עילת התובענה לצורך מרוץ ההתיישנות, הוא המועד שבו מתגבשות העובדות המהותיות המזכות את התובע בקיום החיוב כלפיו על ידי הנתבע. דהיינו מרוץ ההתיישנות יחל ביום שבו אילו היה מגיש התובע את תביעתו לבית המשפט ומוכיח את כל העובדות המהותיות – היה זוכה בפסק דין.

ראה בעניין זה בע"א 8438/09 רובאח חברה לנכסים בע"מ נ. אחים דוניץ בע"מ (ניתן ביום 19/4/12)
רע"א 901/07 מדינת ישראל נ. גיא-ליפל (ניתן ביום 19/9/10)
ע"א 2113/10 בן דוד נ. בנק דיסקונט לישראל (ניתן ביום 18/7/12).
ע"א 1747/11 בכר נ. תנובה בע"מ (ניתן ביום 26/8/12).

כאשר מתבססת התביעה על עוולה נזיקית בה הנזק הינו אחד מיסודות האחריות הנזיקית, ברי כי חלות עליה הוראותיו של סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין. במועד היווצרות הנזק מתגבשת עילת התובענה לצורך מרוץ ההתיישנות לפי סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין. עוד נקבע כי תקופת ההתיישנות אינה נמנית כל עוד לא נתגלה נזק בהיקף ממשי וכי מדובר בהתרחשות נזק ממשי שאדם סביר היה תובע בגינו, הפותחת את מרוץ ההתיישנות במועד היוודעו של נזק כזה. כאשר מדובר בנזק שהתפתח בהדרגתיות לאורך שנים, הרי שמועד אבחנתו של הנזק בהיקף ממשי הוא מועד הגילוי, שממנו מתחיל מרוץ ההתיישנות.

ראה בע"א 10591/06 רפאל יפרח נ. מפעלי תובלה בע"מ (ניתן ביום 12/7/10).

בענייננו וכעולה מחומר הראיות, אכן נסתיימה הבניה בשנת 2000. התובעים אשר נכנסו לגור בביתם, בהתאם לעדותו של התובע אשר לא נסתרה, בשנת 2002, גילו סדקים בחדר המדרגות אשר תוכנן בידי הנתבעת, כבר בשנת 2003 ואכן פנו אליה לצורך התיקון. כעולה מעדות המומחה מטעמו של בית המשפט , הסדקים מעידים על היפרדותו של חדר המדרגות אשר תוכנן בידי הנתבעת, מבניין המגורים (ראה בחוות הדעת סעיף 4.16 עמ' 10). אלא שהסדקים נעלמו לאחר שנת 2003 לאחר התיקון שבוצע ושבו להופיע במלוא עוזם וביתר שאת בשנת 2010, או אז פנו התובעים אל המומחה בן עזרא, אשר הבהיר להם את היקפו של הנזק.
בהתאם לאמור בפסיקה וכפי שהובהר לעיל, אין מועד הופעתם של הסדקים המועד לתחילתו של מרוץ ההתיישנות. הסדקים הינם רק סימפטום לנזק אשר הינו היפרדות חדר המדרגות מבניין המגורים, היפרדות אשר גרמה להפיכת חדר המדרגות למסוכן בשימוש. המדובר אפוא בנזק אשר התפתח בהדרגה לאורך השנים. הסימפטומים נעלמו מעין למשך שנים אחדות הודות לתיקון אשר בוצע בשנת 2003 והיקפו הממשי של הנזק נתגלה אך ורק עם מתן חוות הדעת של המומחה בן עזרא ומשם יש להחל את ספירת מרוץ ההתיישנות.

אף לו הייתה הנתבעת מבקשת להיסמך על הפסיקה מתחום נזקי הגוף ותגמולי הביטוח למשל, הקובעת כי משנתגלה הנזק שוב אין להמתין לגיבושו שיושלם במלואו לשם תחילת מרוץ ההתיישנות (ראה בע"א 165/83 בוכריס נ. דיור לעולה בע"מ פ"ד לח (4)554 , רע"א 1806/05 הראל נ. אמיתי תק-על 2008(2) 2234) הרי שבמקרה אשר בפני לא ניתן היה להיווכח בנזק עד להופעתם המחודשת של הסדקים לאחר התיקון ולמועד מתן חוות דעת המומחה אשר גילו כי אכן קיים נזק בדמות היפרדות חדר המדרגות מבניין המגורים ואין המדובר בסדקים של מה בכך, הניתנים לתיקון על נקלה.
למן אותו המועד, יש להחל במרוץ ההתיישנות. התובע העיד כי בסופה של שנת 2008 החלו להופיע סדקים קטנים בקירות, דוגמת נימים והללו הפכו לשברים של ממש בשנת 2010. התובע שב על גרסתו זו אף בחקירתו הנגדית וזו לא נסתרה (ראה עמ' 19 שורות 1-2 לפרוטוקול). שברים אלו כבר חייבו התייחסות ומתן מענה רציני ולפיכך פנו התובעים אל המומחה בן עזרא. דומני כי בנסיבותיו של תיק זה ניתן להתחיל את מרוץ ההתיישנות עם יצירת השברים בשנת 2010 שכן בשקידה סבירה ניתן היה לגלות את קיומו של נזק היפרדות חדר המדרגות, עם הפיכת הסדקים לשברים של ממש. חיזוק לכך ניתן למצוא באשר נפסק בעניין אורה אברהם ואח' נ. עדנאן רשאד ואח' (ע"א 2242/03 ניתן ביום 18/7/05). אף שם נפסק כי סדקים של מה בכך לא החלו את מרוץ ההתיישנות, אלא משהפכו מאסיביים והצביעו על קיומו של נזק המוליד עילת תביעה.

משכך קבעתי, הרי התובענה אשר הוגשה ב 2/11 טרם התיישנה ויש לדחות טענתה זו של הנתבעת.

הנתבעת הלינה באשר לשיהוי הניכר אותו נקטו התובעים בהגשת תביעתם. סבורני כי אין מקום לטענה זו, באשר התובעים, כאשר נוכחו כי הסדקים הפכו לשברים, עשו עוד נסיון לפנות אל הנתבעת וכך מעיד בעניין התובע "כאשר ראיתי שבשנת 2010 היא דחתה אותי כל הזמן (הכוונה לנתבעת – מ.ק.נ.)ולא הסתדר לה לבוא, אז פניתי לבן עזרא והבנתי שהמצב שלי "על הפנים"" (ראה עמ' 17 שורות 26-28 לפרוטוקול). כאשר כשל ניסיון זה לדרבן את הנתבעת למציאת הבעיה, פנו התובעים בלא שהיות אל המומחה מטעמם מר בן עזרא, אשר נתן חוות דעתו ביום 13/1/11. חודש לאחר מכן, הוגשה התובענה אל בית המשפט, כך שלא ניתן לאמר כי התובעים השתהו בתביעתם ויש לדחות אף טענתה זו של הנתבעת.

לאחר שנדחתה טענת הנתבעת באשר להתיישנות תביעת התובעים יש לפנות ולבחון תביעתם לגופה.

התובעים טענו לתחולת סעיף 41 לפקודת הנזיקין ולפיו :
"בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה- על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה.".

על מי מוטל נטל ההוכחה ?

בהתקיים התנאים המפורטים בסעיף 41 אשר לעיל, עובר נטל ההוכחה לפתחו של הנתבע. הנתבע צריך להוכיח, כי לא התרשל ואם לא יעשה כן ימצא אחראי בגין הנזקים שגרם.
יש לבחון תחילה על מי מוטל נטל השכנוע ?
הלכה פסוקה בעניין זה היא כי תחולת הכלל המעביר את נטל השכנוע אל הנתבע, מותנית בהוכחת שלושה תנאים מצטברים: כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה יכולת לדעת מה היו הנסיבות אשר גרמו למקרה שהביא לידי הנזק; כי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבעת היתה שליטה מלאה עליו;
נראה לבית המשפט, כי מסתבר יותר שאירוע המקרה שגרם לנזק, נגרם בשל רשלנות הנתבעת מאשר שהמקרה אירע בהיעדר כל התרשלות מצידה.
נטל השכנוע לקיומם של התנאים רובץ על שכם התובעים, טועני הטענה, ועליהם להרימו עפ"י המבחן של מאזן ההסתברויות.
אשר לכלל הראשון, סבורני כי הוא מתמלא בענייננו. התובעים טענו כי נסיבות התרחשות הנזק הינן בידיעתה של הנתבעת שכן היא זו אשר היתה אחראית על התכנון של מבנה המדרגות ואין להם הידע המקצועי הנדרש על מנת להיוודע לאשורן את נסיבותיו של היווצרות הנזק. הנתבעים היו עדים לסימפטומים אשר העידו על הנזק- דהיינו הסדקים המעידים על היפרדות מבנה המדרגות מבניין המגורים אולם לא יכולים היו לדעת כיצד ובאיזה אופן נוצרה היפרדות זו. התובעים אף לא היו ערים לכך כי הסדקים מעידים על הפרדות המדרגות ממבנה המגורים וודאי שלא היתה להם יכולת לדעת מה היו הנסיבות אשר הובילו לקרות ההיפרדות.
הפסיקה קבעה כי רק באם נמשכת אי הידיעה בדבר נסיבות התרחשות מעשה הנזיקין ממועד קרותו ולאורך מהלך המשפט, רק אז יבקש התובע להסתייע בכלל הקבוע בהוראת סעיף 41 לפקודת הנזיקין. ראה בעניין זה בע"א 8151/98 שטרנברג נ. צ'ציק פ"ד נו(1) 539. 
במקרה אשר בפני, אף בחקירת מומחה בית המשפט לא עלה ברורות נסיבות קרות הנזק שכן לא הוצגו יומני פיקוח או יומני עבודה ולפיכך תנאי זה מתמלא.
אשר לכלל השני- ע"א 241/89 ישראליפט (שרותים) תשל"ג בע"מ (המשיבה שכנגד) נ' הינדלי רחל (המערערות שכנגד), פ"ד מט(1), 45 , נקבע, כי אין צורך בשליטה טכנית פורמאלית מלאה, רצופה ובלעדית על הנכס, אלא מדובר במבחן ענייני מעשי לפיו נבחנת הזיקה של המזיק לנכס והשאלה האם יש ביכולתו למנוע את התרחשות התאונה. אם על פי מאזן ההסתברויות התשובה על כך היא חיובית הרי שיראו בנתבע כבעל השליטה על הנכס. בנסיבות אלו, בהן לנתבעת היתה יכולת למניעת התרחשות הנזק באמצעות עבודה נכונה בהתאם לחוק ופיקוח מתאים, אני סבורה כי תנאי זה מתמלא בענייננו.
אשר לכלל השלישי – תנאי זה נדרש לבחינה כללית סטטיסטית. הפסיקה קבעה כי ניתן להסתמך על ראיות כלליות או על הראיות הקונקרטיות שהביאו הצדדים. (ראה: ע"א 10566/05 דוד שלג נ' אמיר חברה להנדסה וסחר בע"מ, תק-על 2009(1), 2911 (2009), וכן האמור בע"א 8151/98 ביאטריס שטרנברג נ. צ'ציק אשר אוזכר לעיל. במקרה שלפנינו וכאמור לעיל, מבחינת הראיות אשר בפני, מסתבר יותר שאירוע המקרה שגרם לנזק, נגרם בשל רשלנות הנתבעת מאשר שהמקרה אירע בהיעדר כל התרשלות מצידה.
בהתמלא מלוא התנאים עובר איפוא נטל ההוכחה על שכמה של הנתבעת.

אלא שהנתבעת שבפני התנהלה בצורה לקויה למן קבלת כתב התביעה במענה. כתב ההגנה הוגש על ידה רק לאחר שהוגשו מטעמם של התובעים שתי בקשות למתן פסק דין בהעדר כתב הגנה ולאחר שלש אורכות אשר ניתנו לה בידי בית המשפט ואף זאת באיחור ניכר של כשלושה חודשים. תצהירי עדות ראשית מטעמה של הנתבעת לא הוגשו במועד שנקצב, חרף שתי אורכות אשר ניתנו לה בידי בית המשפט והחלטת בית המשפט מיום 3/10/11 לפיה לא תורשה להגיש עוד תצהירים מטעמה, אלא אם ישתכנע בית המשפט בבקשה מנומקת כי הייתה לכך סיבה מוצדקת , הפכה חלוטה. גם דיונים אשר נקבעו מסגרתו של תיק זה נדחו בידי הנתבעת , עד אשר סורבה בקשה לדחייה שלישית בידי בית המשפט.
כאשר החליפה הנתבעת ייצוג היא תלתה את מחדליה בייצוג כושל שהיה מנת חלקה, לטענתה, בעת ניהול התיק והגישה בקשה אליה צירפה את תצהיריה בלא קבלת רשות לכך מבית המשפט. אולם כאשר הורה לה בית המשפט להפקיד ערובה ההולמת את סכום התביעה ונסיבותיה כתנאי להגשת תצהירים מטעמה, בחרה זו שלא להגישם וטעמיה עמה. היה על הנתבעת, איפוא, להרים את נטל ההוכחה באמצעות הפרכת ראיותיהם של התובעים בלבד.

לטענת התובעים הנתבעת התרשלה במילוי תפקידה המקצועי בתכנון ופיקוח על הבניה.
לטענתם, הנתבעת ביצעה עבודתה בניגוד לכללי המקצוע, בניגוד לתקן החל, בניגוד לתקנות התכנון והבניה ובניגוד לכל דין.
סעיף 35 לפקודת הנזיקין קובע :"עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח-יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח-יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו
עושה עוולה"

סעיף 36 לפקודת הנזיקין קובע: חובה כלפי כל אדם החובה האמורה בסעיף 35 מוטלת כלפי כל אדם וכלפי בעל כל נכס, כל אימת שאדם סביר צריך היה באותן נסיבות לראות מראש שהם עלולים במהלכם הרגיל של דברים להיפגע ממעשה או ממחדל המפורשים באותו סעיף."
עוולת הרשלנות מורכבת אפוא, משלושה יסודות -  חובת זהירות (מושגית וקונקרטית), התרשלות ונזק. על התובע פיצויים בגין עוולת רשלנות, הנטל להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הנזק להתרשלות.

יש לבחון כעת, האם חלה חובת זהירות מושגית בנסיבות המקרה אשר בפני.

מעיון בתוכנית הבניה (ת/2) עולה כי הנתבעת חתומה עליה כמתכננת שלד הבניין, כאחראית לביצוע שלד הבניין וכאחראית לביקורת על הבניה.

סעיף 2 (א) לתקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה), התשנ"ב-1992 (להלן: "תקנות הפיקוח"), קובע כי מורשה להיתר, מתכנן שלד הבנין או מומחה לדבר בתחום שהוא תכנן, חייבים בקיום פיקוח עליון, כל אחד בתחומו, לפי סעיף 158כז לחוק, וכן חייבים בפיקוח עליון כל אחד מהמנויים לעיל ועורכי בקשה להיתר, לגבי הבניה כפי שפורטה במסמכי הבקשה להיתר, אף אם היתר לבניה ניתן שלא לפי פרק ה'3 לחוק. סעיף 2 (ב) לתקנות קובע כי אין בחובת קיום פיקוח עליון לפי תקנות אלה כדי לגרוע מחובת הביקורת על הבניה בידי האחראים לה לפי תקנות התכנון.

בענייננו, הנתבעת כמתכננת השלד אחראית בפיקוח עליון על הקמת השלד ובנוסף היא גם אחראית לביקורת על הבנייה.
סעיף 3 לתקנות הפיקוח קובע כי משך הפיקוח העליון יהיה מתחילת ביצוע עבודות הבניה ועד להשלמתן והוצאת תעודת גמר למבנה; סעיף 4 לתקנות הפיקוח קובע כי הפיקוח העליון יכלול את הפעולות כלהלן: בקרה להבטחת התאמת ביצוע הבניה באתר למסמכי ההיתר על נספחיו, ובכללה התאמה לתכניות הקונסטרוקציה ולתכנית הסידורים הסניטריים; הדרכה ומתן הנחיות לאחראי על הביקורת בתחום שעליו הוא אחראי, לאחראי לביצוע השלד, לקבלן הראשי, למנהל העבודה או למנהלי העבודה; מעקב אחר בדיקות מעבדה מאושרת הנדרשות לפי כל דין שיועברו אליו בידי הקבלן הראשי או בהוראתו; אישור גמר חלקי או מלא של עבודות הבניה לצורך בקשה לחיבור לרשתות החשמל, המים והטלפון ולצורך הוצאת תעודת גמר.
סעיף 5 לתקנות הפיקוח קובע כי הפיקוח העליון על בניית שלד הבנין יכלול פעולות אלה: הפעולות המפורטות בתקנה 4 ככל שהן נוגעות לבניית שלד הבנין; בקורת של אופן ביצוע האלמנטים הראשיים של שלד המבנה בכל קומה מקומותיו, לרבות הרכבתם ומתן אישור ליציקת התקרות או הרכבתן בכל קומה בנפרד; עדכון תכנית הקונסטרוקציה והחישובים הסטטיים, במידת הצורך, על פי שינויים, במידה שישנם, בזמן ביצוע בניית השלד בהתאם לאמור בתקנות התכנון; מעקב אחר בדיקות חוזק חומרים, הנדרשות על פי כל דין שיועברו אליו בידי הקבלן הראשי או בהוראתו ומתן הנחיות למפורטים בתקנה 4(2), במידת הצורך, בקשר לכך.
סעיף 6 לתקנות הפיקוח קובע כי הפיקוח העליון יבוצע באופן הבא: ייערכו ביקורים באתר הבניה של המבנה או של חלקים ממנו, בידי מבצעי הפיקוח העליון או בידי עובד מטעמם; הביקורים כאמור ייערכו במספר ובמועדים הדרושים כדי לקיים את הפעולות הנדרשות לפי תקנות 4 ו-5, אולם לגבי עורך בקשה ראשי לא יפחת מספרם מהביקורים ומהשלבים שבהם הם נערכים בידי האחראי לביקורת לפי תקנות התכנון; מבצע הפיקוח העליון רשאי לייפות את כוחו של עובד מטעמו לערוך את הביקורים כאמור בתקנות אלה, ובלבד שהעובד הוא בעל הכישורים הנדרשים לפי כל דין לתחום העבודה שלגביו הוא עורך את הביקורים במקומו של מבצע הפיקוח העליון; ההנחיות במסגרת הפיקוח העליון הנמסרות למי מהאמורים בתקנה 4(2), יירשמו ביומן העבודה שמנהל הקבלן הראשי, וייחתמו בידי מבצע הפיקוח העליון או מיופה כוחו; העתק מיומן העבודה, הכולל את ההנחיות כאמור, יישמר במשרדי מבצע הפיקוח העליון למשך עשר שנים לפחות; לא נוהל יומן עבודה, יימסרו כל ההנחיות, בכתב, לקבלן הראשי והעתק מהן יועבר למהנדס הועדה המקומית וכן יישמר במשרדי מבצע הפיקוח העליון; מבצע הפיקוח העליון ידווח לוועדה המקומית כאמור בסעיפים 1.22 ו-5.04 בתוספת השניה לתקנות התכנון.
סעיפים 15.02 ו- 15.03 לתוספת השניה לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 (להלן: "התקנות") , מפרט את תפקיד מתכנן שלד הבניין, סמכויותיו ואחריותו בנזיקין. על מתכנן שלד הבניין לערוך את החישובים הסטטיים לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים אותה שעה בנדון ולפי הוראות כל דין הנוגע לעניין זה; אם נושא הבקשה הוא תוספת בנין, כמקרה אשר בפני, יש לוודא, על ידי בדיקת הבניין הקיים, שהבניה, נושא ההיתר המבוקש, לא תפגע ביציבותו, לא בשעת ביצועה של בניית התוספת ולא לאחריה; לערוך ביקורת על ביצועה של הבניה, נושא ההיתר המבוקש, כדי להבטיח שהשלד ייבנה לפי הכללים והרמה המקצועית הנהוגים אותה שעה בנדון וכל דין הנוגע לעניין ובהתאם לחישובים הסטטיים כפי שהוגשו וזאת במסגרת אחריותו לפיקוח עליון על הקמת שלד הבניין; להגיש לוועדה המקומית, עם גמר הקמת השלד, חישובים סטטיים חדשים אם במהלך הקמת השלד חלו בו שינויים מהותיים, או חישובים סטטיים מתוקנים אם חלו בו במהלך ההקמה שינויים שאינם מהותיים והמחייבים תיקון החישובים המקוריים; לדאוג לכך שתכנית הקונסטרוקציה תהיה בידי מנהל העבודה באתר הבניה; לשמור את תכנית הקונסטרוקציה בתום הבניה, לתקופה של לא פחות מעשר שנים במקום בישראל שיודיע עליו לועדה המקומית או לנהוג בה בדרך אחרת שתחליט עליה הועדה המקומית על פי בקשתו.
סעיף 15.03 (א) לתקנות, קובע כי לעניין סעיף 63 לפקודת הנזיקין, החיובים שהוטלו על מתכנן שלד הבניין לפי חלק זה הוטלו גם להגנתם של אלה העלולים להיפגע על ידי אי-קיומם.
סעיף 15.03 (ב) לתקנות קובע כי סעיף זה בא להוסיף על האחריות בנזיקין לפי תקנה 16.05 ולא לגרוע ממנה.
סעיף 16.02 לתוספת השניה לתקנות תקנות קובע כי מתפקידו של אחראי לביקורת לבדוק אם עבודות הבניה בוצעו בהתאם לתנאי ההיתר, לחוק, ולתקנות שהותקנו על פי החוק, לרבות התנאי בדבר העסקת קבלן רשום. הביקורת תיערך על ידי האחראים לביקורת לסוגיהם לפחות בגמר שלבים אלה: סימון קווי הבניין; גמר יסודות הבניין; גמר הקמת השלד, ואם הקמתו מחייבת הקמת מקלט, אחד או יותר, או עריכת שינויים במקלט קיים - עם תום הקמתו של המקלט העליון בבניין או בגמר עריכת שינויים כאמור, הכול לפי העניין; גמר הבניה. האחראים לביקורת ימסרו דיווח לוועדה המקומית לא יאוחר מ-6 ימים לאחר המועד של עריכת הביקורת על מועד עריכתה ועל תוצאותיה; העתק הדיווח יומצא גם לבעל ההיתר ולעורך הבקשה, אישית או בדואר. הדיווח יפרט את השלב שאליו הגיעו העבודות מכוח ההיתר בשעת הביקורת ואת המועד של גמר אותו שלב ויסתיים בתעודה שהעבודות בוצעו בהתאם לתנאי ההיתר, לחוק ולתקנות שהותקנו על פיו, ואם תחום האחריות של המדווח כולל גם את התאמת הבניה לתכניות כמשמעותן בחוק - ייקבע בתעודה גם שהעבודות בוצעו בהתאם לתכניות כאמור, או, אם נמצאו סטיות מהן, מה הן הסטיות שנמצאו. כל עוד לא הוגש דיווח במועד או בשלב שנקבעו בסעיף זה או על פיו, רואים את עבודת הבניה שבוצעה לאחר מכן כעבודה שלא בהתאם לתנאי ההיתר, אפילו בוצעה על פי יתר תנאי ההיתר.
סעיף 16.05 לתקנות קובע לעניין סעיף 63 לפקודת הנזיקין, כי החיובים שהוטלו על אחראי לביקורת לפי חלק זה הוטלו גם להגנתם של אלה העלולים להיפגע מביצועה של עבודת הבניה שלא בהתאם לתנאי ההיתר, לחוק, לתכניות או לתקנות האחרות שהותקנו לפי החוק.
סעיף 16.07 לתקנות קובע כי הוראות חלק זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על האחראי לביצוע השלד, ככל שהדבר נוגע לעריכת הביקורת, לשלביה ולמועדיה, לדיווח עליה, לתוצאות של העדר דיווח במועדו, לתנאי ההתפטרות וסיום התפקיד בדרך אחרת, לתוצאותיהם ולאחריות בנזיקין על
אי מילוי הוראות חלק זה.
סעיף 16.08א.  לתוספת לתקנות קובע כי אין באחריות עורכי הבקשה להיתר או באחריות מתכנן שלד הבניין או באחריות האחראי לביצוע או האחראי לביקורת הבניה, לפי חלק זה, כדי לפטור קבלן ראשי מאחריותו לביצוע הבניה לפי ההיתר ולאיכותה, לרבות אחריות לקיום פיקוח מלא וביקורת על הביצוע, לפי כל דין.

בענייננו, מתקיימת חובת זהירות מושגית של הנתבעת כלפי התובעים בהתאם להוראות החוק אשר נסקרו לעיל בהרחבה. על הנתבעת כמתכננת השלד והאחראית לביצועו ולביקורת בנייתו, חובת זהירות כלפי מי שעלול להיפגע מאי קיום החובות המוטלות עליה לפי דין.
במסגרת חובת הזהירות הקונקרטית, על בית המשפט לבחון האם בין המזיק לניזוק התקיימו יחסי קירבה שבעטיים היה על המזיק לצפות את קרות הנזק הן במישור הפיסי והן במישור הנורמטיבי, בכפוף לקיומם של שיקולי מדיניות משפטית המצדיקים, בנסיבות המקרה, את צמצום היקף האחריות הנזיקית (ע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113.

בעניינו בין התובעים לנתבעת נקשרו קשרים חוזיים אשר תכליתם להבטיח כי הנתבעת תתכנן עבור הנתבעים את שלד הבניין והתובעים סמכו על הנתבעת כי תבצע את העבודה.
בהתאם לעדות התובע , מי שפיקח על הקבלן ודאג לביצוע העבודה זו הנתבעת (ע"מ 13 שורות 10-11 לפרוטוקול). הנתבעת נתנה את אישורה ליציקה ולכל מה שנעשה במסגרת בניית השלד והתובע פעל בהתאם להנחיותיה (ע"מ 13 שורות 29-30 לפרוטוקול). הנתבעת הייתה המפקחת הצמודה באתר, היא זו שפיקחה על קבלן השלד והיתה האחראית על הביקורת, היא הייתה מגיעה מתי שצריך והתובע מצדו סמך עליה (ע"מ 13 שורות 31-33, ע"מ 14 שורות 1-6, שורה 15, ע"מ 17 שורה 7 לפרוטוקול). בהתאם לעדותו, הוא מעולם לא נתבקש על ידי הנתבעת לדאוג לביצוע בדיקות בטון או כל בדיקה אחרת, וכי היה עושה זאת ככל שהתובעת הייתה מנחה אותו לעשות כן (ע"מ 14 שורות 17-19 לפרוטוקול).
באשר לתיקון הנוסף שביצעה הנתבעת העיד התובע כלהלן:
"ת: עד שנת 2003 לא היו סדקים. כשהופיעו הסדקים קראתי לנתבעת והיא הופיעה.
ש: אני מפנה אותך לסעיף 14 לתצהירך. ציינת כי הנתבעת לקחה אחריות וביצעה תיקונים על חשבונה. זה נכון?
ת: כן.
ש: היא הזמינה את הקבלנים שנכנסו הביתה?
ת: היא הזמינה את הקבלן והיא הוציאה את התוכניות על חשבונה. אני שילמתי על החומר, על הברזל ומבחינתי הייתי בטוח שסיימתי את הפרשה ולא יהיו לי סדקים. באתי לקראתה בקטע הזה.
ש: מי ביצע את העבודה?
ת: קבלן שהיא הביאה.".
(ע"מ 15 שורות 15-24 לפרוטוקול).
בהתאם לעדותו של התובע, הנתבעת נכחה בעת ביצוע העבודות ופיקחה על העבודה (ע"מ 15 שורות 30-31 לפרוטוקול). יודגש כי הנתבעת היא זו שחתמה הרובריקות הספציפיות בבקשה להיתר בניה וכי שם הצהירה כי היא בעלת ההכשרה המתאימה לביצוע הפיקוח והעבודה המתוכננת ואכן בכוונתה לבצעם. התובע העיד כי הנתבעת חתומה על גבי הגרמושקה כאחראית לביצוע השלד וכי בפועל הקבלן והתובעת תיאמו ביניהם את אופן ביצוע העבודה (ע"מ 12 שורות 24-33, ע"מ 13 שורות 1-6 לפרוטוקול). "הביטחון שלי נובע מהגרמושקה שהיא הייתה אחראית. היא ביקרה, היא זו שפיקחה, תכננה והייתה בקשר עם הקבלן. אם היא אישרה יציקות ואישרה הכל, מבחינתי הכל בסדר." (ע"מ 15 שורות 1-2 לפרוטוקול). טענות הנתבעת בכתב ההגנה לפיהן לא היה כל קשר בינה לבין הקבלן המבצע עומדות בסתירה למכתבה של הנתבעת לקבלן מבצע הבניה (נספח ד' לחוות דעת המומחה מטעם התובעים) בו היא מביעה את מורת רוחה ממצב הסדקים ומורה על תיקונם בשל העובדה כי היסודות לא נבנו "כמו שצריך".
יתרה מכך, אם אכן נכונה טענת הנתבעת ואכן לא היה לה כל קשר עם הקבלן והיא לא ביקרה באתר, הרי שהיה עליה לצפות את הנזק שעלול להיגרם כתוצאה מבניה שאינה מפוקחת על ידה.
בנסיבות אלו, חבה הנתבעת בחובת זהירות קונקרטית כלפי התובעים בגין הנזקים שנגרמו להם.

אשר ליסוד ההתרשלות, הלכה פסוקה היא, כי בית המשפט יבחן במסגרתו, בין היתר, את העמדה הערכית הראויה שיש לנקוט כלפי מעשה או מחדל של הפרט (ע"א 2792/03 אליעזר יצהרי נ' טל אימפורט (מוצרי היער) בע"מ, תק-על 2006(4), 4060 , 4069 (2006). בעוולת הרשלנות המבחן הנהוג הוא מבחן הציפיות (ראה ע"א 154/80 המאוזכר לעיל), כאשר השאלה היא האם המזיק כאדם סביר צריך היה לצפות שהתרשלותו תביא לנזק.
במקרה דנן, היה על הנתבעת לצפות את התרחשות הנזק. דהיינו, היה על הנתבעת לצפות כי בניה ופיקוח רשלניים עשויים לגרום לליקויים בבניה ומכאן לנזק. תכנון השלד ובנייתו ואף התיקון הנוסף שבוצע לאחר מכן, ללא הזמנת דו"ח קרקע או לכל הפחות דרישה מהתובעים לדאוג להזמנת דו"ח שכזה, מהווה סיכון בלתי סביר המצדיק הטלת אחריות בנזיקין. במחדליה של הנתבעת כאשר היא העניקה לנתבעים שירות רשלני, היא יצרה סיכון בלתי סביר. כן, יש במחדליה של הנתבעת אם בהעדר הגשת דו"ח קרקע ואם בהעדרו של פיקוח עליון כנדרש ע"פ דין, אף משום הפרת חובות חקוקות. אלמלא התרשלות הנתבעת והפרת החובות החקוקות סביר להניח כי הנזק שנגרם לתובעים היה נמנע.
המומחה בחוות דעתו מציין כי לא נמסרו לעיונו דו"ח קרקע האמור לאפיין את הקרקע ולקבוע את שיטת הביסוס, לא נמסרו לעיונו רוב התוכניות שנדרשו לביצוע העבודה (חתכים, פרטי הביצוע של הכלונסאות, כולל עומק נדרש או פרטי זיון, תוכניות של ראשי הכלונסאות, עמודים, קורות ותקרה). המומחה מציין עוד כי למעט מכתבה של הנתבעת, בעקבות ביקורה באתר, בו הנתבעת מביעה זעזוע מהעדר חישוקים לעמוד, לא הועבר לעיונו כל תיעוד של הליך ביצוע העבודות (יומני עבודה, בדיקות מעבדה, אישורי יציקה, דו"חות פיקוח עליון של הנתבעת). אף לא נמצא תיעוד לביקור חוזר של הנתבעת על מנת לבדוק כי הנחיותיה בוצעו כנדרש. בהתאם לאמור בחוות הדעת המומחה מטעמו של בית המשפט, ע"פ התוכנית שהועברה לעיונו, שהינה תוכנית לאחר ביצוע המבנה שמטרתה לרסן את השקיעות שהופיעו במבנה, לא ניתן כלל לקבוע מה הייתה שיטת הביסוס היות והתוכנית שהוצגה בפניו כללה מצב קיים של העמודים (ממוספרים 6,7,8) ללא תיעוד ליסודות.
בהתאם לאמור בחוות הדעת, הפרויקט תוכנן על 3 כלונסאות מתחת לעמודים אשר סומנו בתוכניות 6,7,8. ע"פ סימני הסדיקה- התפתחה שקיעה של כלונס מס' 7, המרוחק מהבית. סימני הסדיקה בקומת הקרקע הנם של מעיכה ופיתול של המבנה – כך שנראה שהמבנה רתום לבניין, ומאידך שוקע בצידו המרוחק, במצב זה חלקו העליון של המבנה בצדו הקרוב מוסט לכיוון היסוד השוקע (מס' 7) ובכך מוסברת המעיכה בקירות קומת הקרקע. ביסוד השוקע מופיעים סימני סדיקה אופקית שמשמעותה כי היסוד מנסה לשקוע ומאידך הוא עדיין רתום על ידי מבנה המדרגות. שקיעת היסוד של כלונס איננה שכיחה ואפשרית בדרך כלל רק אם לא בוצעה יציקה לעומק הנדרש, ו/או אין רציפות של הבטון (ס' 4 לחוות הדעת). בחקירתו העיד המומחה כי הסדקים בחדר המדרגות נוצרו כתוצאה מבניית המדרגות (ע"מ 8 שורות 29-32 לפרוטוקול). המומחה אישר כי לתיקון שבוצע מאוחר יותר, יש קשר לסדקים שנראו בבית מאוחר יותר. "המבנה של חדר המדרגות, ע"פ תמונת המצב כפי שראיתי אותה, הוא מצב שאם אני לוקח את חדר המדרגות, צד אחד שלו התחיל לשקוע, הצד שקרוב לבניין הוא רתום, בחלקו התחתון אין לו אפשרות לזוז כי התוספת שהמתכננת הכינה. בחלק העליון החלה תזוזה והיא לחצה מצד אחד את החלק התחתון ורואים זאת בקירות של חדר המדרגות בקומת הכניסה. מצד שני גם לא אפשרה שקיעה חופשית של כלונס 7, הרחוק. התוצאה היא שכלונס רוצה לשקוע, הבניין רותם אותו ונוצר סדק אופקי. זה מה שהיה" (ע"מ 9 שורות 10-16 לפרוטוקול). המומחה אישר כי מנסיונו יש ערך מוסף להימצאותו של מפקח צמוד בתהליך בניה מסוג זה.
"ש: אתה יכול תאר בכמה מילים מה תפקידו של מפקח בד"כ בפרויקטים מסוג זה?
ת: יש לו שלושה חלקים: בהליך של התכנון, בהליך המכרז וביצוע. בתכנון- הוא עושה את קורדינציה בין התוכניות והמתכננים השונים. בחלק של המכרז זה ברור- מציאת קבלנים. בחלק של הביצוע- זה בקרה שהעבודה נעשית על פי הדרישות של יועץ הקרקע, של הקונסטרוקטור ושאר היועצים שמבצעים בדיקות בטון, בדיקות סוניות ומה שרשמתי שמבקרים את הביצוע של העבודה. (ע"מ 9 שורות 21-33 לפרוטוקול).

המומחה העיד כי יש קשר בין הופעת הסדקים לשקיעת כלונס 7 וכי ידוע לו על מקרים שבהם סדקים הופיעו לאחר 10 שנים ועשרים שנה (ע"מ 10 שורות 29-32 לפרוטוקול).כשנשאל האם הוא יכול להסביר מהם הגורמים שיכולים לגרום לשנויים כעבור 5 שנים, השיב המומחה כלהלן: " אחד מהגורמים זה שינויים בקרקע. שינויים בקרקע יכולים להיגרם ממכלול שלם של גורמים, חלק מהם מהחלק העליון של הקרקע עד מה שנעשה בתוך הקרקע עצמה. כאשר יוצקים כלונס, היציבות שלו מושפעת מהקרקע שסביבו. אם כתוצאה מחפירה לא מספיק עמוקה, או כתוצאה מכך שהרציפות שלה כלונס לא שלמה, שהבטון הוא לא בטון מלמעלה עד למטה ולכן עושים בדיקות סוני. העניין של החללים יכול להיות חלקי בהתחלה וכאשר הכלונס מתקדם לעומס שמוטל עליו, לאט לאט יכולה להיות שקיעה גם כעבור שנים. מצד שני יכולה להיות גם שקיעה שלא נובעת מתכנון לקוי או מייעוץ קרקע לקוי, מתבצעות עבודות בסביבה קרובה, כתוצאה מהם יש זרימה תת קרקעית שחלק מהעטיפה של הכלונס היא שוטפת אותו. יכולות להיות הרבה סיבות לשקיעה שהיא שקיעה עתידית. בדרך כלל השקיעות מופיעות הרבה יותר מוקדם. אחרי שנתיים נחשב המבנה ליציב. הסבירות שזה יקרה נמוכה במקרה כזה. לא ניתן לחזות מראש שינויים בקרקע." (ע"מ 11 שורות 1-14 לפרוטוקול). המומחה אישר כי תכנון תקין, ראוי ומקצועי בד"כ לוקח בחשבון גם התמודדות עם שינויים כאלו וכי פיקוח עליון היא חובה הקבועה בחוק. (ע"מ 11 שורות 17-21). כן העיד המומחה כי בעברו עבד כמתכנן וככזה הוא הקפיד על כך שיהיה דו"ח קרקע. כן העיד המומחה כי כיום גם אם הוכן דו"ח קרקע לביצוע בניה מסוימת ולאחר מכן הוחלט על בניית תוספת בסמוך לבניה המקורית, לא ניתן להתבסס על דו"ח קרקע שהוכן ביחס לבניה המקורית ויש צורך בדו"ח מעודכן ביחס לתוספת (ע"מ 11 שורות 24-33 לפרוטוקול).
לפיכך, לאור המחדלים התכנוניים כמצוין בחוות הדעת, לאור העדרם של דו"ח קרקע, דו"חות ותוכניות הכרחיות לביצוע העבודה, תיעוד של הליך ביצוע העבודות ותיעוד לביקור חוזר של הנתבעת על מנת לבדוק כי הנחיותיה בוצעו כנדרש, זאת על אף תפקידיה של הנתבעת אשר הוגדרו בבקשה למתן היתר (ת/2) והיא הצהירה בחתימת ידה כי היא מסוגלת לבצעם ואף נוטלת על עצמה את המלאכה, יש לראות את הנתבעת כמי שהתרשלה כלפי התובעים.



אשר לשאלת הנזק-

דומני כי לא יכולה להיות מחלוקת באשר לקיומו של נזק במקרה אשר בפני. הן מומחה התובעים והן מומחה בית המשפט הגדירו את חדר המדרגות אשר בו עסקינן כמסוכן לשימוש התובעים ובכלל. מסקנותיהם של שני המומחים זהות. את המבנה המסוכן יש להרוס ולבנותו מחדש.
הנזק אשר במקרה שבפני, איננו הסדקים אשר ניבעו במבנה, כי אם הפיכת המבנה למסוכן והעלויות אשר נדרשות על מנת להשיבו למצב בו ניתן לעשות בו שימוש בלא להסתכן. אין חולק על כך כי כלונס מס' 7, עליו נשען מבנה חדר המדרגות שוקע. בעקבות שקיעה זו, שוקע אף מבנה המדרגות הנשען עליו והיות שהוא רתום לבניין אליו הוא צמוד, הרי שנוצרים סדקים במבנה כתוצאה משקיעה זו של הכלונס.
מומחה בית המשפט קבע כי יש לפרק את המבנה ולבנותו מחדש, לאחר קבלת דו"ח קרקע. המומחה העריך את העלויות הנדרשות בסך כולל של 173,536 ₪, כאשר הסכום דנן כולל את רכיב המע"מ. המומחה קבע עוד כי ביצוע העבודות יארך כארבעה חודשים ולפיכך יש צורך בדיור חלופי עבור התובעים אותו העריך המומחה ב 20,000 ₪. המומחה הותיר את בחינת שאלת הנזק הלא ממוני בידיו של בית המשפט. בחינת חוות דעת המומחה מטעם התובעים, אשר צורפה לכתב התביעה מעלה כי אף מומחה זה הגיע לכלל מסקנה כי יסוד מס' 7 שקע וכי על מנת להשמיש את חדר המדרגות, יש להרוס את הבניה אשר בוצעה ולבנות מחדש. העלויות הוערכו על ידי מומחה התובעים בסך של 199,694 ₪.
הנתבעת לא העלתה כל טענה באשר לקיומו של הנזק ואף לא בשאלת כימותו של הנזק.
מומחה בית המשפט שב ועמד על האמור בחוות דעתו במסגרת חקירתו הנגדית והאמור בה לא נסתר, אלא ההיפך עוד קיבל משנה תוקף אל נוכח הסברי המומחה.
ברי לכל, כי התובעים לא יוכלו להסכין עם חדר מדרגות המסוכן לשימוש והמוביל אל דירת מגוריהם ולפיכך הנזק אשר נגרם להם הינו הצורך בהריסת הקיים ובניית חדר מדרגות מחדש, בסכום אשר הוערך בידי מומחה בית המשפט בסך של 193,536 ₪.
אשר לנזק הלא ממוני, הרי שיש להעמידו על דרך האומדנא, ע"ס של 10,000 ₪ וזאת בשים לב לעובדה כי התובעים נאלצו להתמודד תקופה ארוכה עם הסדקים אשר נוצרו בביתם, נאלצו להתמודד עם הסיכון שבשימוש בחדר המדרגות נשוא התובענה ויאלצו לעקור מביתם למשך פרק הזמן אשר יידרש על מנת להרוס ולבנות מחדש את חדר המדרגות.

האם הוכח קיומו של קשר סיבתי בין ההתרשלות לנזק ?

על התובע בעילה של רשלנות מוטל הנטל להוכיח בין השאר את הקשר הסיבתי בין התרשלות המזיק לנזק שלו הוא טוען. עליו להוכיח שההתרשלות היא זו אשר גרמה לנזק, כלומר שלו היתה נמנעת ההתרשלות , היה נמנע גם הנזק.

ראה בע"א 278/93 עלי דעקה נ. בי"ח כרמל פ"ד נג(4) 526.

את הקשר הסיבתי העובדתי יש לבחון עפ"י מבחן הצפיות, כלומר אשמו של המזיק הינו גורם מכריע לנזקיו של הנזוק, אם המזיק כאדם סביר צריך היה לצפות כי אשמו יביא לנזקו של הנזוק. קשר סיבתי משפטי לעומת זאת, ניתן לעגן בלשון החוק הרלבנטי עצמו, וההכרעה הינה על פי שיקולי מדיניות ושכל ישר.
אם בהשתלשלות העניינים התערב גורם זר (הניזוק או אחר)- אזי יש בכך כדי להפסיק את הקשר הסיבתי המשפטי , ככל שהתערבותו של אותו גורם זר אינה בגדר הצפיות הסבירה.
ראה בע"א 358/83 שולמן נ. ציון חברה לביטוח בע"מ פ"ד מב(2) 844.
ע"א 145/80 ועקנין נ. המועצה המקומית בית שמש פ"ד לז(1) 113.

בחינת הקשר הסיבתי העובדתי במקרה שבפני מעלה כי כפי שכבר קבעתי, הנתבעת היתה צריכה לצפות, כבעלת מקצוע מנוסה ומהימנה שחוסר בתכנון נכון ובפיקוח נאות, עשוי להוביל לכשלים בבניה. כשלים אלו יובילו לנזקים אשר היו מנת חלקם של התובעים. הנתבעת עצמה במכתב אשר הוגש כראיה (נספח ה2 לת/1)כותבת כי "הזדעזעה" לגלות כי אין חישוקים לעמודים. לטעמי תכנון נאות של הנתבעת , אשר היה מורה על השמת חישוקים לעמודים בזמן הבניה, כמו גם פיקוח נאות על כך כי הדברים נעשים בהתאם לתכנון אשר בוצע על ידה, היו מונעים את הנזק אשר נוצר במבנה נשוא התובענה ואם לא מונעים, אזי לכל הפחות היו מקטינים את הנזק בצורה משמעותית. טענת הנתבעת כי מדובר בהערה באשר לממ"ד ולא באשר לחדר המדרגות אינה מעלה ואינה מורידה, באשר הזעזוע אותו הביעה מעיד על העדר פיקוח שלה במקום הבניה ואי ידיעה אם מולאו הוראותיה באשר לתכנון המבנה. הנתבעת כבעלת מקצוע אמורה היתה לצפות זאת כאדם סביר ולו אכן היתה פועלת כנדרש ממנה ולא מתרשלת, ללא ספק היה נמנע הנזק.

סעיפי החוק אשר צוטטו להלן תומכים בקשר הסיבתי משפטי אשר בין התרשלותה של הנתבעת לנזק דנן. בדיוק למניעת סוגי נזקים שכאלה כיוון המחוקק כאשר התווה את החובות המוטלות על מתכנני השלד. לא לחינם אף נדרשת חתימת מתכנן השלד על גבי הבקשה להיתר בניה והצהרתו בחתימתו כי הוא בעל ההכשרה הנדרשת לצורך ביצוע העבודה והפיקוח הנדרש עליה. הנתבעת הוסיפה חתימתה על גבי הצהרות אלו בבקשה (ת/2).

נשאלת השאלה באם היה במעשי התובעים בעניין דידן או במעשי אחר, על מנת להוות גורם זר מתערב אשר ינתק את הקשר הסיבתי. הנתבעת ניסתה לטעון, כי היו אלו התובעים אשר בחרו לצורך ביצוע העבודה קבלן בלתי רשום וכי היה זה הקבלן במעשיו או במחדליו אשר גרם לנזק נשוא התובענה. אלא שמסקנות חוות דעת המומחה מטעמו של בית המשפט באות ומבהירות כי לא ניתן לקבוע בשל העדרם של מסמכים את חלוקת האחריות בין הקבלן המבצע לנתבעת – מתכננת המבנה. לו היה התכנון כסדרו ואף הפיקוח מטעמה של הנתבעת היה מתבצע כסידרו וכדין, כי אז אף לו היו כשלים בביצוע (והמומחה מטעמו של בית המשפט אינו קובע זאת, כאמור) היתה הנתבעת מתריעה בדבר קיומם של כשלים והנזק היה נמנע. בחירת התובעים בקבלן כזה או אחר ואף מעשיו של אותו קבלן, אינם מהווים איפוא, גורם זר מתערב, אשר ינתק את הקשר הסיבתי בין מעשה הרשלנות לנזק אשר נגרם.

משכך, הוכח אף הקשר הסיבתי בין התרשלותה של הנתבעת לנזק אשר נגרם לתובעים והנתבעת לא השכילה להרים את נטל ההוכחה להוכיח כי לא היתה במעשיה רשלנות.

האם קיים אשם תורם לתובעים ?

הנתבעת טענה כי התובעים שכרו הן לביצוע העבודה המקורית והן לביצוע התיקון בשנת 2003 קבלן אשר אינו קבלן רשום ובשל כך, כמו גם בשל השיהוי אשר גרמו לו התובעים בהגשת התביעה, יש ליחס לתובעים אשם תורם של 100% לקרות הנזק.
אשר לטענת השיהוי, בה כבר דנתי בפירוט וקבעתי כי לא היה שיהוי בהגשת התביעה, הרי משכך, ניתן לדחות גם את הטענה בדבר אשם תורם לתובעים בעניין זה.
אשר לטענה בדבר שכירתו של קבלן שאינו קבלן רשום, הרי שיש ממש בטענה זאת נוכח העובדה כי התובע 1 הודה בפה מלא בעדותו כי הקבלן לא היה קבלן רשום (ראה עמ' 12 שורות 26 ואילך לפרוטוקול). היה מקום לדרישת הנתבעת את פרטי הקבלן , על מנת למצות סעדים הקנויים לה על פי חוק, אך הנתבעת ביכרה שלא לעשות כן וטעמיה עימה. מכל מקום התובעים כלל לא חשפו פרטיו של הקבלן המבצע, שמא היה בכך על מנת לסייע בבירור חלוקת האחריות בין הקבלן המבצע לנתבעת לאשורה , אם בכלל קיימת אחריות שכזו לקבלן (המומחה מטעמו של בית המשפט העיד כי אינו יכול לקבוע מסמרות לעניין זה מחמת העדר מסמכים ופרטים נוספים). אכן אחריותה של הנתבעת אשר לא טרחה למלא תפקידה כראוי , לא נעזרה בדו"חות קרקע ולא פיקחה על הבניה כראוי בניגוד להצהרתה בבקשה להיתר בנייה (ת/2) גדולה מזו של התובעים אשר בחרו להיעזר בקבלן לא רשום, אלא שבנסיבות העניין אני רואה לנכון ליחס לתובעים שבחרו בקבלן לא רשום אשר פרטיו עלומים ולא צורף לכתב התביעה על מנת לברר את חלקו באחריותו לנזקים אם קיימת, אשם תורם של 10% .

האם עומדת לתובעים אף עילת הפרת החוזה המחייב אשר נחתם בינם לבין הנתבעת ?

התובעים טענו כי חתימתה של הנתבעת על הבקשה להיתר הבניה (ת/2) , עצם ביצוע העבודה ונוכחותה בעת שעבודת הבניה התבצעה, מהווים הסכם בינה לבין התובעים, לביצוע תכנון השלד בהתאם להוראות החוקים והתקנות הרלבנטיות. לטענת התובעים הסכם זה הופר אל נוכח התרשלותה של הנתבעת.
הנתבעת מאידך טענה כי לא נקשר עימה הסכם כי אם עם חברה בשם עיצובים, בה עבדה כשכירה. טענה זו, לא אוכל לקבל, באשר הנתבעת היא החתומה באופן אישי על הבקשה ת/2 והיא זו אשר הצהירה כי בידיעתה האישית ובאמצעות הכשרתה האישית היא מוסמכת לביצוע עבודת תכנון השלד. מכאן שההסכם נקשר בינה לבין התובעים. יתרה מכך, הנטל על הנתבעת להוכיח את טענתה בדבר העדר יריבות והעדרה של עילה חוזית, אלא שהנתבעת, כאמור לא הוכיחה זאת ולא הביאה ולו ראשית ראיה לכך. על כל אלו יש להוסיף את הקביעות אשר אליהן הגעתי בדבר התרשלותה של הנתבעת ומשכך אני קובעת כי הנתבעת הפרה אף את ההסכם אשר נקשר בינה לבין התובעים והללו זכאים לקבלת פיצוי בגין הפרה זו , מידיה.

הנזק הוערך בידי מומחה בית המשפט בסך של 193,536 ₪ ואילו את הנזק הלא ממוני הערכתי על דרך האומדנא בסך של 10,000 ₪, כל אלו בניכוי האשם התורם אותו ייחסתי לתובעים בסך 10% מביאים לסיכום כי הנזק אשר נגרם לתובעים הינו בסך 183,182.4 ₪.

סוף דבר,

אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים את הסך של 183,182.4 ₪.
הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ( 1/2/11) ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כן תישא הנתבעת בהוצאות התובעים בסך 14,000 ₪ ובשכר טרחת עו"ד בסך 8500 ₪.
הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ערבות אשר הופקדה במסגרתו של תיק זה, בידי התובעים, תושב לידיהם.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ליקויי בניה במקלחת

  2. ליקויי בניה בחנות

  3. ליקויי בניה באלעד

  4. ליקויי בניה חמורים

  5. התמוטטות קירוי בריכה

  6. פסיקה עמידה בתקן 1045

  7. ליקויי בניה בדירת קרקע

  8. ליקויי בניה החלפת ריצוף

  9. ליקויי בניה במזכרת בתיה

  10. ליקויי בניה בבניין משרדים

  11. ליקויים בעבודות שרברבות

  12. תקן זכוכית - ליקויים

  13. רשלנות בתכנון חדר מדרגות

  14. ליקויי בניה בבית דו משפחתי

  15. תקופת אחריות על ליקויי בניה

  16. בקשת הקבלן לתקן ליקויי בניה

  17. הסכם בדבר תיקון ליקויי בניה

  18. תביעה מופרזת בגין ליקויי בניה

  19. התקנה לקויה של חימום תת רצפתי

  20. מכתב אחריות לביצוע איטום גגות

  21. ירידת ערך עקב הנמכת גובה התקרה

  22. טענת ליקויי בניה בעבודות ריצוף

  23. מדרגות פנימיות בדירה - ליקויי בניה

  24. תביעה בגין ליקויי בניה לאחר 7 שנים

  25. תביעה נגד מוכר דירה בגין ליקויי בניה

  26. ליקויי בניה בבית צמוד קרקע דו משפחתי

  27. ליקויי בניה בדירה חדשה שנמסרה לשכירות

  28. פסילת מסמכים שהועברו למומחה ליקויי בניה

  29. סכסוך בין משפחות בדבר ליקויי בנייה בדירה

  30. רשלנות מקצועית של עורך דין בתיק ליקויי בניה

  31. השאלה המרכזית היא האם ניתנה הזדמנות לתקן ליקויים

  32. התאונה התרחשה לפי הנטען מחמת ליקוי מבני נסתר במדרגות

  33. הודעה על אי התאמה ותקופת התיישנות בתביעות ליקויי בניה

  34. הפחתה בשיעור של 30% מסכום הפיצוי שנפסק בגין ליקויי בניה

  35. התרעה באמצעות שיחות טלפוניות ומכתבים אודות ליקויים בדירה

  36. טענת ליקויי בנייה וטענה להפרשי שטח בין הפרוספקט לבין הממכר

  37. הכרעה בסכסוכים שעניינם ליקויי בנייה מחייבת בחינה מקצועית של מומחה

  38. תביעת ליקויי בניה שהוגשה על ידי רוכשי שלוש דירות ונציגות הבית המשותף

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון