תביעה נגד סוכנות נסיעות








תביעה נגד סוכנות נסיעות

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא תביעה נגד סוכנות נסיעות:

1. בפניי תביעה כספית שעילתה נסיעה של ותיקי מלחמת העולם השניה (להלן:"וטרנים") לברית המועצות לשעבר לקראת יום הניצחון ה50- של ברה"מ על גרמניה הנאצית במאי 1995 (כשהטיסה הייתה ביום 01/05/1995).

לטענת התובע הוא אסף באמצעות מתנדבים את כספי כרטיסי הטיסה מהוטרנים והעבירם לנתבעת ולאחר בדיקת החשבון גילה כי שילם לנתבע סך של 11,400.- דולר ביתר ואח"כ התברר שמדובר בסכום גבוה יותר.
אין מחלוקת שהנתבעת הינה סוכנות נסיעות ועוסקת במכירת כרטיסי טיסה.

לטענת הנתבעת יש מקום לסילוק התביעה על הסף עקב העדר יריבות, שכן הנתבעת לא הייתה מעולם בקשר עסקי עם התובע עצמו אלא עם חברה שהתובע ניהל בשם ק.ב.ל אבטחה בע"מ והתובע גם השתהה ארוכות בהגשת תביעתו.

לטענת הנתבעת היא הוציאה רק חלק מהחשבוניות ויתר החשבוניות הוצאו ע"י חברה אחרת - BELAVIA (להלן:"בלאויה").

לטענת הנתבעת מי שטיפל בעניין מטעם הנתבעת היה מר רומן פוקסון, שבנוסף להיותו עובד הנתבעת היה גם נציג חברת התעופה הבלורוסית בלאויה, כשהתובע ביקש מפוקסון לארגן את כרטיסי הטיסה ופוקסון הזמין מהנתבעת את כרטיסי הטיסה לסנט פטרבורג, בעוד חב' בלאויה הייתה אמורה לספק ישירות לתובע את הכרטיסים למינסק ולמוסקבה, כשעפ"י חשבון הנתבעת התובע נותר חייב סך של כ7,000- דולר.

לטענת הנתבעת לאחר ביצוע התשלום ולפני הטיסה התברר כי הטיסה למוסקבה שהייתה אמורה להתבצע באמצעות חברת בלאויה אינה טיסה ישירה, לבקשת התובע ביטלה הנתבעת את הנסיעה למוסקבה באמצעות חב' בלאויה והזמינה כרטיסים באל-על והכספים ששולמו לבלאויה הועברו לנתבעת וממנה לחב' אל-על.

2. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים, בראיות ובסיכומי הצדדים החלטתי לקבל את התביעה וזאת מן הנימוקים כדלקמן:

א. ראשית אני קובע כי התובע רשאי היה לתבוע אישית ולא בשם החברה (שהוא גם בעל השליטה בה).

אני מקבל את עדות התובע שהוא זה שארגן את הנסיעה באופן אישי כשהכספים שקיבל מהוטרנים הופקדו בחלקם בחשבון של בנו (ראה ת1/) וחלקם בכספת שהייתה במשרדו וגם חלק מהקבלות שקיבל מהנתבעת היו על שמו.

טוב היה לו הייתה הנתבעת מתמקדת בעניין זה בשאלת החבות בתשלום ולא בפן זה, מה גם שאין לו בסיס.

אני דוחה גם את טענת השיהוי שאין לה ביסוס עובדתי ומשפטי ומקבל את הסבריו של התובע בעניין השתלשלות הגשת התביעה.

ב. השאלה העיקרית העומדת להכרעה הינה האם הסך של 50,000.- ש"ח המופיעים בקבלה מס' 0049/95 (נספח י' לכתב התביעה) מיום 30/04/1995 ששילם התובע ועבורו קיבל התובע קבלה מבלאויה נכלל גם בחשבונית מס מס' 3/2 שהוציאה הנתבעת ביום 07/05/1995 ע"ס 106,878.- ש"ח (נספח י"ב לכתב התביעה) אם לאו.
דהיינו, האם התובע שילם בנוסף ל- 106,878 ש"ח גם 50,000.- ש"ח נוספים כטענתו או שמא מדובר באותם 50,000.- ש"ח ששולמו פעם אחת והם נכללים בסך של 106,878.- ש"ח כטענת הנתבעת.

במחלוקת זו אני מעדיף את גרסת התובע, שהינה מהימנה ואמינה עליי על פני גרסת הנתבעת, כפי שנשמעה מפי מר פוקסון ומר שנקר.נ

אני מקבל את גרסת התובע לגבי תשלום במזומן על סך 106,878.- ש"ח כנגד חשבונית 3/2 מיום 07/05/1995. הנתבעת לא הביאה לעדות את מנהל החשבונות-מר שמיר העובד אצלה והוא זה שחתום על החשבונית כמקבל את הכסף וכרושם הפרטים בחשבונית והדבר פועל לחובתה של הנתבעת. כנ"ל העובדה שהנתבעת לא הביאה את טופסי ההפקדות בבנק של הכספים היומיים שהצטברו בקופה ביום 07/05/1995 למרות שעפ"י גרסתה מדובר בהפקדה יומית פועלת גם היא לחובת הנתבעת.

אני דוחה את גרסת מר פוקסון ומר שנקר לגבי המעורבות של חב' בלאויה - הוצאת קבלה ע"ס 50,000.- ש"ח, הביטול והחזרת הכסף מבלאויה לנתבעת, כשמדובר באותם אנשים מעורבים, כשמר פוקסון משמש גם כנציג הנתבעת וגם כנציג בלאויה.
אני דוחה את הטענות של הנתבעת לגבי הפעולות החשבוניות כפי שנטען ע"י נציגיה - מר שנקר ומר פוקסון.
זאת ועוד, הפעולות נעשו כולן במשרדי הנתבעת ע"י אותם אנשים בין 30/04/1995 ל- 01/05/1995, כשהכסף נלקח במזומן והוצאה קבלה ביום 01/05/1995 שניתן היה לבטלה ועם מסירת הכסף מבלאויה לנתבעת היה להוציא קבלה נגדית מהנתבעת על קבלת הכסף.

אני דוחה את צילום הפקס משנת 1995 (נספח ד' לנ2/) לגבי העברת כסף כביכול מבלאויה לנתבעת, שמעבר לכך שאינו המקור אינו אמין עליי ואינו מעיד גם על הביטול שנעשה ע"י בלאויה, מה גם שמדובר כאמור באדם שהיה גם נציג בלאויה וגם נציג הנתבעת.

אני קובע כי התובע שילם הן 106,878.- ש"ח לידי הנתבעת כנגד החשבונית 3/2 והן 50,000.- ש"ח כמופיע בקבלה 0049/95 למר פוקסון עבור בלאויה ולא מדובר באותו תשלום.

גרסתו של מר פוקסון אינה אמינה עליי ואינה מסתדרת עם העובדה שהקבלה מיום 07/05, בעוד איסוף הכסף נעשה לטענתו ביום 01/05 והועברו לטענתו ביום 02/05 ואח"כ פיצל את הסכום לשני סכומים ושביום 07/05 שילם התובע רק 3,880.- ש"ח ו- 958 ש"ח.

מדובר בכסף שמצוי בכספת אותו משרד, כשמר פוקסון פועל "בשני כובעים" ובלא כל התחשבנות מסודרת בין שתי החברות והעברה של כסף מכיס לכיס בלא כל פיקוח ובקרה, כשאין כל קבלה מהנתבעת על קבלת הכסף מבלאויה כפי שהיה צריך להיות ומר פוקסון משנה את גרסתו הן לגבי הסכומים והן לגבי קבלת הכסף במזומן מהתובע ואח"כ טוען אף שהם אספו את הכסף ביחד.

ג. לכאורה מדובר בשתי קבלות, כשהנתבעת מוציאה חשבונית על כספים שהיא קיבלה ובלאויה מוציאה על הכספים שהיא קיבלה וכל זמן שאין ביטול או זיכוי מדובר בשתי הפקדות שונות של כספים, כפי שמעיד גם התובע.

מנהל הנתבעת-מר שנקר לא ראה כלל את התשלום, לא היה נוכח בזמן התשלום והעיד שהאמת היא שהוא לא יודע ולא יכול להוכיח בוודאות כמה שילם התובע וכל שהעיד שהוא שמע ממר פוקסון שהיה ביטול ונתנו את הכסף לחשבון הנתבעת, בשביל להתחשבן עם אל-על בלא להביא כל ראיות בעניין זה (עמ' 16 לפרוטוקול, שורות 16-1).
מר פוקסון בעצמו מאשר קבלת כספים מהתובע (כשהוא משנה כל פעם את הסכומים) וסכומים אלו מצטברים על הסכום ששולם במזומן לנתבעת שבגינו הוצאה קבלה.

מנהל הנתבעת-מר שנקר מאשר שהוא חושב שכאשר נכתבה החשבונית ביום 07/05 לגבי ה- 50,000 ש"ח המופיעים בחשבונית 3/2 זה כסף שקיבלה הנתבעת מבלאויה והוא חושב שהביאו למר שמיר כסף במזומן וחושב שפוקסון הביא מבלאויה מהכספת 50,000.- ש"ח במזומן, למנהל החשבונות.
מדובר כאמור במחשבה בלבד ועדויות שמועה ללא כל בסיס וללא כל סימוכין בכתובין (מעבר למכתבו של מר פוקסון, שאיני נותן אמון בעדותו)

ד. מתברר שגם מר פוקסון עצמו לא היה בזמן קבלת הכסף במזומן והוא לא זוכר איך העביר את הכסף, כשכאמור מר שמיר, שהוא זה שיקבל את הכסף, לא הובא לעדות.

בנוסף, המכתב ששלח התובע לנתבעת מיום 21/06/1995 (נספח א' לכתב התביעה) והעובדה שבמכתב התגובה של מר פוקסון לא נזכר כלל נושא ביטול הנסיעה למוסקבה, תומכים בגרסת התובע.

כמו-כן, העובדה כי הנתבעת לא דרשה מעולם את הסכום שלכאורה נותר התובע חב בסך של כ- 7,000 דולר, מחזקת גם היא את גרסת התובע כמו גם מסמכי הבנק ת1/ מעידים על כספים שהופקדו בחשבון בנו של התובע.

ה. העובדה שבחשבונית 3/2 נרשם במפורש סך של 106,878.- ש"ח במזומן ביום 07/05/1995 בחתימת הנתבעת וביום 30/04/1995 מופיעה קבלה מס' 0049/95 של בלאויה ע"ס 50,000.- ש"ח בלא כל ביטול ו/או זיכוי ו/או קבלה של הנתבעת לגבי קבלת כספים מבלאויה, כשמדובר באותם אנשים באותו משרד ביחד עם עדות התובע האמינה עליי מצביעה לטעמי על כך שמדובר בשני תשלומים נפרדים ולא בתשלום אחד של 106,878.- ש"ח בלבד הכולל את ה- 50,000 ש"ח.


ברור שבמקרה כזה כשנופלת גרסת הנתבעת אין זה משנה מבחינת התובע אם הועברו כספים לאל-על. הוא מבחינתו שילם תשלום יתר וזכאי להחזר כעולה מהחישובים שערך בכתב התביעה ובת1/ הנתמכים גם ברשימות הנוסעים שצורפו על ידו.

3. התוצאה הינה שאני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 49,629 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה 8/3/99 ועד לתשלום המלא בפועל.
בנוסף אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ כדין.ב

ניתן היום י"ח בשבט תשס"א, 11 בפברואר 2001 במעמד ב"כ התובע-עו"ד גב' פינטו וב"כ הנתבעת-עו"ד שקד.
זכות ערעור תוך 45 יום לביה"מ המחוזי.ו







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק שירותי תיירות

  2. חוב לחברת נסיעות

  3. פיצוי על טיול מאורגן

  4. תביעה נגד השטיח המעופף

  5. תביעה נגד סוכנות נסיעות

  6. האם צריך ויזה לרוסיה ?

  7. תאונה במהלך טיול מאורגן בחו"ל

  8. תביעה בנושא הזמנת נופש במלון בטבריה

  9. תקלה ברכב במהלך טיול בחו"ל (תביעת פיצויים)

  10. תביעה בגין אי החזרת כסף עבור חבילת נופש שבוטלה

  11. תביעה בטענת הטעיה בפרסום חבילת נופש באתר אינטרנט

  12. תביעה בגין נזקים שנגרמו בטיול עם קבוצה מאורגנת של חברים

  13. הסכם להפסקת קשרים עסקיים במישרין עם סוכני ומשרדי הנסיעות

  14. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון