23% נכות בתאונת דרכים

דוגמא לפסק דין בנושא 23% נכות בתאונת דרכים:

לפניי תובענה שהוגשה בהתאם לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975.

1. התובע, יליד 23.10.60, בן 52 היום, נפגע ביום 16.2.10, כשהיה בן 49, בתאונת דרכים, עת נהג ברכבו.

2. בעקבות התאונה אושפז התובע למשך 28 ימים, ובהמשך אושפז למשך 3 ימים נוספים לצורך ניתוח (נספחים ד', ה' ו-ח' לתצהיר עדותו הראשית).

בהתאם למסמכים שצירף (במסגרת נספחים י', יא' ו-יב' לתצהיר עדותו הראשית) היה התובע באי כושר מלא מיום התאונה ועד ליום 14.8.10, בהמשך עבד בחצי משרה מיום 15.8.10 ועד 30.10.10, אח"כ היה שוב באי כושר מלא מיום 31.10.10 ועד ליום 28.2.11 וביום 1.3.11 שב לעבודתו הקודמת בה עבד מאז שנת 2000 ואשר בה הוא ממשיך ועובד עד היום.

3. ביום 9.10.11 קבע המומחה מטעם בית המשפט, ד"ר דורון נורמן, מומחה לכירורגיה אורטופדית, כי לתובע נותרה נכות משוקללת צמיתה בשיעור של 23% בהתאם להוראות סע' 49(3), 48(3)(א) ו-35(1)(א-ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגות נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956.

המומחה קבע, כי הנכויות הזמניות הינן בהתאם לתעודות המחלה שהוגשו ע"י התובע וחופשות המחלה בהתאם לרופאה התעסוקתית.

4. אין מחלוקת בין הצדדים, כי האירוע בו נפגע התובע הינו תאונת דרכים, והנתבעת אינה מכחישה חבותה בתשלום נזקיו של התובע, בהתאם לחוק.

הצדדים חלוקים בשאלת גובה נזקיו של התובע.

5. מטעם התובע הוגש תצהירו, תצהיר אשתו, הגב' ילנה וינטר, תצהירו של חברו מזה 36 שנה, מר מיכאל קורח, ותצהיר נוסף מטעמו של מר אלכסנדר אוסטריטסקי;
למעט מר אוסטריטסקי, העידו כל המצהירים בפניי בדיון מיום 25.11.12, ותצהירו של מר אוסטריטסקי, אשר לא הובא לעדות, איננו חלק מחומר הראיות בתיק.

בסיומו של הדיון נקבעו מועדי הגשת סיכומי הצדדים; התובע הגיש סיכומיו ביום 9.12.12. הנתבעת הגישה סיכומיה ביום 6.2.13.

6. נכות רפואית

6.1 כאמור, המומחה שמונה מטעם בית המשפט קבע לתובע נכות רפואית משוקללת בשיעור של 23%.

6.2 חקירת המומחה לא התבקשה והוא לא נחקר על חוות דעתו, אף אין הצדדים חולקים על כך כי לתובע נותרה נכות רפואית בשיעור שנקבע.

6.3 על כן, אני מקבלת את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט במלואה, וקובעת כי כתוצאה מהתאונה דנן נותרה לתובע נכות רפואית משוקללת צמיתה בשיעור של 23%. כן אני מקבלת את קביעות המומחה בדבר תקופות אי הכושר, לרבות אי הכושר החלקי של התובע.

7. כאב וסבל

7.1 תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו-1976 קובעות אופן חישוב כאב וסבל.

7.2 בהתאם לתקנות אלה, ועל בסיס הנתונים שהובאו לעיל בנוגע לתובע (23% נכות רפואית, 31 ימי אשפוז ובניכוי גיל), עומד הפיצוי בגין כאב וסבל על הסך של 45,000 ש"ח (מעוגל) נכון להיום.

8. הוצאות רפואיות (לעבר ולעתיד)

8.1 לתצהיר עדותו הראשית צירף התובע קבלות בסכום כולל של כ-2,000 ש"ח בגין נסיעות במונית, בגין טיפולים ועבור בדיקות רפואיות לקביעת כשירות רפואית לנהיגה (נספח יג').

8.2 בעדותו לפניי אישר התובע, כי נכון להיום אין הוא נזקק לטיפול רפואי כלשהו (עמ' 13 ש' 33 עמ' 14 ש' 1).

8.3 התוצאה היא כי ככל שהדבר נוגע להוצאות רפואיות לעבר, הוכיח התובע הוצאות רפואיות, המאוחרת בהן בשלהי שנת 2010, בסכום כולל של כ-2,000 ש"ח, שהם 2,200 ש"ח נכון להיום (מעוגל).

8.4 אשר להוצאות רפואיות לעתיד, נוכח עדותו של התובע עצמו, כי אינו נזקק לטיפולים רפואיים היום מחד גיסא, ומאידך גיסא לנכותו הרפואית של התובע, ומתוך הנחה כי מרבית ההוצאות מכוסות בסל הבריאות ובהתחשב בהוראות חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו - 2010) התשס"ט - 2009, אני קובעת בראש נזק זה פיצוי גלובלי בסך של – 1,800 ש"ח, נכון להיום, לעתיד.

סך כל הפיצוי בגין הוצאות רפואיות (לעבר ולעתיד) – 4,000 ש"ח.

9. עזרת צד ג' (לעבר ולעתיד)

9.1 בתצהירו טוען התובע כי בחודשיים-שלושה שלאחר התאונה היה מוגבל מאד בביצוע כל הפעולות היומיומיות ונזקק לעזרת צד ג' (סע' 27-28 לתצהיר עדותו הראשית).
התובע טוען, כי אשתו צמצמה את היקף עבודתה לצורך כך (סע' 29), אף בנו החייל סייע בידו (סע' 30), וכי חבריו הקרובים עזרו למשפחתו במשך כחצי שנה שלאחר התאונה וכן במהלך שלושת החודשים לאחר שעבר ניתוח (סע' 31).

9.2 בתצהיר אשתו, הגב' ילנה וינטר ובתצהיר חברו, מר מיכאל קורח נטענו דברים דומים. אימו לא הובאה לעדות מהסיבה שהובהרה ע"י התובע בחקירתו (עמ' 14 ש' 31), אך מהעדויות שהובאו עולה, כי לא היה גם כל צורך בעדותה.

אימו של התובע הינה אישה מבוגרת, אך עצמאית ומתפקדת (עמ' 14 ש' 24-25), היא אינה עובדת (עמ' 14 ש' 28-29 ועמ' 18 ש' 9) וגרה בסמיכות לתובע (עמ' 14 ש' 26-27 ועמ' 18 ש' 11). אמנם האם שהתה עימו שעות רבות בבית (עמ' 18 ש' 12-19), אך אינני מוצאת בעזרה שהושיטה לו עזרה חריגה מזו שאם, הגם שהיא מבוגרת כאמור, תושיט לבנה היחיד.

9.3 בעדותו לפניי, שב התובע ואישר כי אשתו סייעה לו בפעולות בסיסיות (עמ' 13 ש' 32), אף הפחיתה משעות עבודתה שלה לצורך כך (עמ' 15 ש' 22), השיב לשאלות שנשאל בנוגע לעזרה מאימו (עמ' 14 ש' 24-33), ולגבי עזרת בנו החייל (עמ' 15 ש' 8-13).

9.4 בעדותה, סיפרה אשתו של התובע על עזרה שהיא ואימו הושיטו לו בתקופה שבסמוך לאחר התאונה (עמ' 18 ש' 1-4, ש' 7, 9, 12-13, 18-19).

אשתו של התובע טענה בתצהירה ובעדותה, כי בחודשים שלאחר התאונה צמצמה משמעותית את היקף משרתה (סע' 9 לתצהירה, עמ' 18 ש' 1), אף צירפה תלושי שכר ויומני נוכחות לחודשים דצמבר 2009, ופברואר עד מאי 2010, כשהיא מסבירה בעדותה, כי בחודש ינואר 2010 היו בחופשה ולכן לא מצאה לנכון לצרף יומן נוכחות לחודש זה (עמ' 17 ש' 16).

הן מתלושי השכר והן מדוחות הנוכחות ניתן לראות בבירור, כי היקף עבודתה, כמו גם היקף משכורתה פחתו בשיעור של קרוב ל-20%, שהם כ-1,600 ש"ח בחודש, ו-1,800 ש"ח נכון להיום;

מס' שעות עבודתה בממוצע בחודש דצמבר 2009 ובחודש מאי 2010 עמד על כ-190 שעות, משכורתה הממוצעת עמדה בחודשים אלה על כ-7,800 ש"ח, לעומת מס' שעות עבודתה בממוצע בחודשים פברואר – מרץ – אפריל 2010, אשר עמד על כ-157 שעות, ומשכורתה בחודשים אלה עמדה על סכום ממוצע של כ-6,200 ש"ח בלבד.

9.5 בעניין הקניות לבית בהקשר עזרת צד ג' שניתנה ע"י חברו של התובע, מר מיכאל קורח: מעדותו של התובע (עמ' 16 ש' 4-5) ומעדותה של אשתו (עמ' 19 ש' 1-2) עולה, כי הזמן שהיה לוקח לתובע לערוך קניות עובר לתאונה היה כשעה וחצי בשבוע בממוצע.

התובע, אשתו ומר קורח הצהירו והעידו על כך שמר קורח מילא את תפקידו של התובע בעניין זה (וראו: סע' 31 לתצהיר התובע, סע' 7 לתצהיר אשתו וסע' 6(א) לתצהיר מר קורח, וכן: עמ' 16 ש' 6-18, עמ' 19 ש' 3-4, עמ' 20 ש' 3-13), וכי מר קורח סייע לתובע בעניינים נוספים (סע' 6(ב) – (ד) לתצהיר מר קורח).

9.6 אין מחלוקת, כי מר קורח הינו חברו הקרוב של התובע מזה 36 שנה (עמ' 19 ש' 15), אף אין חולק כי לא ביקש מהתובע תמורה כספית עבור העזרה שהושיט לאחר התאונה (עמ' 21 ש' 17-18).

9.7 נכון להיום, אין התובע נזקק לכל עזרת צד ג' בנושא הקניות (עמ' 16 ש' 19-22), ומששב לעבודה מלאה גם אינו נזקק לכל עזרת צד ג' אחרת.

9.8 מכל המפורט לעיל, אני סבורה כי במשך שלושת החודשים שלאחר התאונה הושיטה אשתו של התובע לתובע סיוע שהינו מעבר לעזרה סבירה שבני זוג אמורים ליתן זה לזו, ובהיקף של 1,800 ש"ח בחודש; בסך הכל אני קובעת כי עזרת אשת התובע הייתה בסכום של 5,500 ש"ח (1,800 * 3; במעוגל).
כן אני סבורה כי חברו, מר קורח, הושיט לו בתקופה זו, וכן בתקופה של שלושת החודשים לאחר הניתוח שעבר, עזרה שהיא מעבר לעזרה הסבירה שחבר, קרוב ככל שיהא, אמור ליתן לחברו, ובהיקף של 250 ש"ח בחודש (40 ש"ח * 1.5 שעות בשבוע * 4 עד 4 וחצי שבועות בחודש, בממוצע). בסך הכל, אני קובעת כי עזרת חברו של התובע הייתה בסכום של 1,500 ש"ח (250 *6).

לפיכך, אני קובעת כי התובע נזקק לעזרת צד ג' בסכום כולל של 7,000 ש"ח לעבר בלבד.

אינני סבורה כי התובע יזדקק לעזרת צד ג' בעתיד, בשים לב לנתוניו נכון להיום, קרוב לשלוש שנים לאחר התאונה, ולכן אינני מוצאת לפסוק פיצוי בגין עזרת צד ג' לעתיד.

10. הפסדי השתכרות לעבר

10.1 התובע עובד כרנטגנאי בקופ"ח 'מכבי' מאז פברואר 2000 (עמ' 8 ש' 17-21); שכרו החודשי הממוצע בשנת 2009, עובר לתאונה, עמד על סך של כ-11,800 ש"ח, שהם כ-10,000 ש"ח נטו (וראו: טופס 106 לשנת 2009 שצורף ל-נ/1); סכום זה נכון להיום עומד על הסך של 10,640 ש"ח (הצמדה בלבד ובמעוגל).

10.2 כשישה חודשים לאחר התאונה היה התובע באי כושר מלא (17.2.10 עד 31.5.10), בחודשיים וחצי שאחר כך עבד התובע בחצי משרה (15.8.10 עד 31.10.10) ובארבעת החודשים שאחר כך (עד ליום 28.2.11) שוב היה התובע באי כושר מלא (נספחים י', יא' ו-יב' לתצהירו).

10.3 בהתאם למסמכים שצורפו במסגרתו של נ/1:

במשך שלושה חודשים וחצי לאחר התאונה (עד ליום 31.5.10) קיבל התובע שכר מלא על חשבון ימי מחלה (וראו גם עדות התובע בעניין זה בעמ' 10 ש' 33 עמ' 11 ש' 1),

במשך חודשיים וחצי אחר-כך (מיום 1.6.10 ועד 13.8.10) היה בחופשה ללא תשלום (עמ' ראשון ל-נ/1),

בחודשיים וחצי שאחר כך (מיום 15.8.10 ועד 31.10.10) עבד התובע בחצי משרה, אך יתרת שכרו (למשרה מלאה) שולמה לו ע"ח ימי חופשה,

ובארבעת החודשים שאחר כך (1.11.10 ועד 28.2.11) שוב היה התובע בחופשה ללא תשלום (עמ' שני ל-נ/1).

10.4 אין חולק, אף התובע הצהיר והעיד על כך, כי החל מיום 1.3.11 שב לעבודתו (סע' 20(ד) לתצהיר התובע, וכן עמ' 11 ש' 22-23, ש' 33 ועמ' 12 ש' 1).

10.5 מכאן, שהתובע היה בחופשה ללא תשלום במשך שישה חודשים וחצי (מיום 1.6.10 עד 13.8.10, ומיום 1.11.10 ועד 28.2.11), היה בחופשה על חשבון ימי מחלה במשך שלושה חודשים וחצי (מיום 16.2.10 ועד 31.5.10), וקיבל שכר בגין חצי משרה על חשבון ימי חופשה במשך חודשיים וחצי (מיום 14.8.10 ועד 31.10.10).

10.6 בכל מהלך תקופה זו, ובהתאם למסמכים שצורפו למוצג נ/2, קיבל התובע פנסיית נכות מחברת 'מגדל' (חודשים יוני-יולי 2010 ראו בעמ' 5 ל-נ/2; מחצית חודש אוגוסט 2010 ראו בעמ' 4 ל-נ/2; חודשים נובמבר 2010 עד ינואר 2011, כולל, ראו בעמ' 2 ל-נ/2; חודש פברואר 2011 ראו בעמ' 1 ל-נ/2), בסכום חודשי של 4,218 ש"ח ברוטו (עמ' 6 ל-נ/2), עובדה שלא תשנה לקביעת הפסדיו בתקופה זו נוכח הוראות סע' 86 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], והוראת סע' 4(א) לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

10.7 בגין התקופה שמיום התאונה ועד חזרתו לעבודה ביום 1.3.11 זכאי התובע לתשלום בגין הפסדי שכר בסך כולל של 105,000 ש"ח (במעוגל), וכדלקמן:



10.7.1 עבור שישה חודשים וחצי חופשה ללא תשלום – הפסד שכר מלא בסך של 69,160 ש"ח (10,640 * 6.5) ובצירוף ריבית מאמצע התקופה הממוצעת שבין 1.6.10 ועד 28.2.11, קרי מיום: 15.10.10, שהם 72,000 ש"ח (במעוגל).

10.7.2 עבור שלושה חודשים וחצי חופשה על חשבון ימי מחלה – הפסד שכר חלקי בשיעור של 50% (הואיל והתובע עלול להזדקק לימי המחלה בעתיד, והם יחסרו לו מפאת התאונה דנן) בסך של 18,620 ש"ח (10,640 * 3.5 * 50%) ובצירוף ריבית מאמצע התקופה, קרי מיום: 9.4.10, שהם 19,500 ש"ח (במעוגל).

10.7.3 עבור חודשיים וחצי חופשה על חשבון ימי חופשה – הפסד שכר חלקי בשיעור של 50% (הואיל והתובע עבד באותה תקופה ב-50% משרה), בסך של 13,300 ש"ח (10,640 * 2.5 * 50%), ובצירוף ריבית מאמצע התקופה, קרי מיום: 22.9.10, 13,800 ש"ח.

10.8 בנוסף, לא ניתן להתעלם מן העובדה כי היקף עבודתו של התובע, אף בתקופה הסמוכה לחזרתו המלאה לעבודה, מחודש מרץ 2011 ועד לסוף שנת 2011, פחת מהיקף עבודתו עובר לתאונה;

ניתוח דו"ח פיצול תקופתי, הנכלל ב-נ/1, מעלה כי בשנת 2009 עבד התובע בממוצע 160.2 שעות בחודש, בשנת 2010 (השנה בה ארעה התאונה) עבד בממוצע 31.8 שעות בחודש, בשנת 2011 עבד בממוצע 121.6 שעות בחודש ובשנת 2012 (עפ"י נתונים שנמסרו לנתבעת עד לחודש אוגוסט, כולל) עבד התובע בממוצע 167.81 שעות בחודש.

במילים אחרות: בשנה שלאחר שובו של התובע לעבודה (שנת 2011) פחתו שעות העבודה של התובע, והתובע שב לעבודה בהיקף בו עבד בעבר באופן מלא (ואף מעבר לכך) רק משנת 2012.


10.9 גם מדוחות 106 (הנכללים ב-נ/1) ניתן לראות כי בשנת 2009 היה שכרו השנתי ברוטו של התובע סך של 141,879 ש"ח, בעוד שבשנת 2011 עמד שכרו השנתי ברוטו על הסך של 110,730 ש"ח בלבד, ירידה של כ-22% בשכר, שיעור כמעט זהה לשיעור נכותו הרפואית, עובדה אשר יש בה כדי ללמד, כי לתקופה האמורה (קרי: בשנת 2011) עמדה נכותו התפקודית של התובע על שיעור נכותו הרפואית.

10.10 משכורתו הקובעת של התובע עובר לתאונה עמדה על 10,640 ש"ח כאמור. מכפלת סכום חודשי זה בעשרת החודשים הנותרים של שנת 2011 (מראשית מרץ ועד סוף דצמבר 2011, כולל) ובשיעור נכותו הרפואית של התובע (שהינה כמעט זהה לשיעור ההפחתה בשכרו, כאמור לעיל) מעמידה את הפסדו של התובע על הסך של 24,472 ש"ח (10,640 * 10 * 23%), ובצירוף ריבית מאמצע התקופה, קרי מיום: 31.7.11, 25,000 ש"ח (מעוגל) נכון להיום.

10.11 בשנת 2012 כאמור, שב התובע להיקף עבודה מלא, אף שב להיקף שכר מלא. בשנת 2012 לא נגרם לתובע כל הפסד שכר, והוא אינו זכאי לכל הפסד בגין התקופה שמסוף שנת 2011 ועד היום.

סך כל הפיצוי בגין הפסדי שכר לעבר – 130,000 ש"ח.

11. הפסדי השתכרות לעתיד

11.1 אמנם, בדרך כלל, שיעור הנכות הרפואית משקף את שיעור הנכות התפקודית, ואולם אותה נכות יכולה להשפיע באופן שונה על כושר השתכרותו של האחד לעומת רעהו (וראו: ע"א 3049/93 סימא גירוגיסיאן נ' סייף רמזי, פד"י נב(3) 792).

11.2 כאמור, לתובע נקבעה נכות רפואית בשיעור של 23%.

11.3 "אמת, כשאין לבית המשפט נתונים הולמים אחרים לקביעת כושר הפסד ההשתכרות, רשאי בית המשפט לחשב הפסד זה על פי שיעור אחוז הנכות לצמיתות של התובע עקב התאונה, כמשקף את שיעור הפסד כושר ההשתכרות.
אך במה דברים אמורים? כשהנכות, והמגבלות הרפואיות שבעקבותיה, אכן מגבילים את כושר ההשתכרות, ויש בהן ללמד לכאורה על גובהו של ההפסד. השאלה אם כך הוא, תלויה בטיבה של הנכות, טיב התעסקותו של התובע ומידת הסתגלותו של התובע לעבודתו על אף נכותו, ושיקולים כיוצא באלה הקשורים בכושר השתכרותו על אף מומו (השווה ע"א 586/84, 587, 588 מכלוף ואח' נגד עירית תל אביב, פד"י מג (1) 137). השאלה היא האם בפועל מגבילה נכותו, או עתידה להגביל, את כושר השתכרותו. ואם כן - האם ההגבלה, על פי הראיות או אומדנת בית המשפט, היא בשיעור הדומה לשיעור הנכות. ברי, שקורותיו של התובע מיום התאונה ועד מועד פסק הדין יש בהם להשליך וללמד בדבר קיומה או אפשרות קיומה של הגבלה כזו"
(מתוך: ע"א 286/89 קז נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב, ).

11.4 במהלך חקירתו של התובע לפניי, צירפה הנתבעת נתונים אודות הכנסותיו של התובע עובר לתאונה ולאחריה (ראו בעיקר נ/1).

11.5 כפי שצוין בפסקה השנייה של סע' 10.8 לעיל, ניתוח דו"ח פיצול תקופתי, הנכלל ב-נ/1, מעלה כי בשנת 2009 עבד התובע בממוצע 160.2 שעות בחודש, בשנת 2010 (השנה בה ארעה התאונה) עבד בממוצע 31.8 שעות בחודש, בשנת 2011 עבד בממוצע 121.6 שעות בחודש ובשנת 2012 (עפ"י נתונים שנמסרו לנתבעת עד לחודש אוגוסט, כולל) עבד התובע בממוצע 167.81 שעות בחודש.

מכאן, שנכון להיום, עפ"י הראיות שהובאו, עובד התובע באותו היקף עבודה בו עבד עובר לתאונה, ואף מעבר לכך.

11.6 התובע העיד כי הוא עובד מאז שנת 2000 אצל מעסיקו, וכי כשנה לאחר תחילת עבודתו קיבל קביעות (עמ' 8 ש' 24-28). מכאן, שלתובע אין חשש מוחשי ומיידי לאבד את מקום עבודתו.

עוד יש לציין, כי שכרו של התובע בשנת 2012 הינו כשכרו (הצמוד) בתקופה שעובר לתאונה.

במסגרת מכלול השיקולים שיש לשקול בבחינת קיומה של גריעה מכושר השתכרותו של התובע בעתיד, אין להתעלם גם מעדותו של התובע אודות הקושי שהוא חווה היום בעבודתו, הפיצול הנדרש בשעות העבודה והעובדה שהוא אינו יכול לעבוד כבעבר, הגם שמספר שעות העבודה נותר ללא שינוי (עמ' 12 ש' 14-19, ש' 26-29, 32-33, עמ' 13 ש' 3-5).
כן לא ניתן להתעלם מהעובדה, שנכון להיום ועד לפרישתו לפנסיה בגיל 67, נותרו לתובע עוד 15 שנות עבודה, פרק זמן בלתי מבוטל, המהווה למעלה ממחצית התקופה הכוללת בה עבד התובע אצל אותו מעביד ושהוא צפוי לעבוד אצלו.

עוד יש לזכור, כי נכותו הרפואית אינה נמוכה.

11.7 לאחר ששקלתי את כל השיקולים שהובאו לעיל, לקולא ולחומרא, אני מעמידה את הגריעה מכושר השתכרותו של התובע לעתיד על מעט פחות ממחצית נכותו הרפואית ובשיעור של 10%.

11.8 נוכח משכורתו של התובע, בשים לב לגילו ושיעור הגריעה מכושר השתכרותו שנקבע לעיל, אני קובעת כי הפסד השתכרותו של התובע לעתיד הינו בסך של 150,000 ש"ח (מעוגל).

12. הפסדי פנסיה

הוכח ב-נ/1, שתנאיו הסוציאליים של התובע לא נפגעו; על כן לא נגרם כל הפסד פנסיה ממועד התאונה ועד למועד פסק הדין.

הואיל וקבעתי כי לתובע קיימת גריעה מכושר השתכרותו לעתיד, ונוכח הסכום שנקבע לעיל, אני קובעת כי לתובע נגרם הפסד פנסיה לעתיד בסך של 18,000 ש"ח (12%).

13. תשלום תכוף

בחודש ספטמבר 2010 שולם לתובע תשלום תכוף בסך של 34,000 ש"ח. סכום זה בהפחתת שכ"ט עו"ד ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית חוקית עומד על הסך של 34,000 ש"ח נכון להיום (במעוגל).



14. התוצאה

לסיכום יובאו רכיבי הפיצוי של התובע וסכומם:

כאב וסבל – 45,000 ש"ח (סע' 7),
הוצאות רפואיות – 4,000 ש"ח (סע' 8),
עזרת צד ג' – 7,000 ש"ח (סע' 9),
הפסדי שכר לעבר – 130,000 ש"ח (סע' 10),
הפסדי שכר לעתיד – 150,000 ש"ח (סע' 11),
הפסדי פנסיה – 18,000 ש"ח

סך הכל: 354,000 ש"ח, ובהפחתת התשלום התכוף מתקבל הסך של 320,000 ש"ח.

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 320,000 ש"ח, בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור 15.21%, ואגרת משפט משוערכת, אם שולמה. כן אני מחייבת את הנתבעת לשאת ביתרת אגרה, אם חלה.

החיובים ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

עוד אני מחייבת את הנתבעת לשאת בשכ"ט המומחה, אשר שולם על ידה בפועל בהתאם להחלטה מיום 19.7.11.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. המבחן הייעודי

  2. החזקה המרבה

  3. כאב וסבל מלא

  4. תאונות דרכים קלות

  5. תאונת דרכים עצמאי

  6. מהי תאונת דרכים ?

  7. מחפרון תאונת דרכים

  8. הסעת נוסעים בתשלום

  9. תאונת דרכים בכוונה

  10. תאונת דרכים ללא מגע

  11. תאונת דרכים מכוונת

  12. תאונת דרכים של מורה

  13. תאונת דרכים במתכוון

  14. 20% נכות תאונת דרכים

  15. תאונת דרכים 20% נכות

  16. סעיף 6 ב לחוק הפלת''ד

  17. תאונות דרכים פגע וברח

  18. תאונת דרכים עולה חדשה

  19. 23% נכות בתאונת דרכים

  20. צליעה עקב תאונת דרכים

  21. תאונת דרכים 37% נכות

  22. תאונת דרכים טרנספורטר

  23. תאונת דרכים ילד בן 13

  24. טריקת דלת תאונת דרכים

  25. פגיעה ברכב בפניית פרסה

  26. טיפול דרך תאונת דרכים

  27. פגיעת ראש בתאונת דרכים

  28. פגיעה ברכב לימוד נהיגה

  29. תאונת דרכים בגלל צפירה

  30. התאמת דיור תאונת דרכים

  31. תאונת דרכים פגיעה בטחול

  32. איבוד הכרה בתאונת דרכים

  33. החלפת גלגל תאונת דרכים

  34. פגיעה בירך בתאונת דרכים

  35. התחזות נפגע תאונת דרכים

  36. טעינה ופריקה תאונת דרכים

  37. התעלפות לאחר תאונת דרכים

  38. שוד דרכים - תאונת דרכים

  39. תאונת דרכים פגיעה בפנים

  40. תאונת דרכים קלה של ילדים

  41. הוכחת גרסה לתאונת דרכים

  42. פגיעה מוחית בתאונת דרכים

  43. פריקה וטעינה תאונת דרכים

  44. תאונת דרכים בכניסה לקיבוץ

  45. ביטוח סחר רכב תאונת דרכים

  46. תאונת דרכים לא תושב ישראל

  47. תאונת דרכים בשירות לאומי

  48. פציעה קשה ביד בתאונת דרכים

  49. תובע סדרתי על תאונות דרכים

  50. קומה (תרדמת) - תאונת דרכים

  51. תאונת דרכים נוסע מחוץ לרכב

  52. העמסת רכב על גרר תאונת דרכים

  53. חתכים בפנים עקב תאונת דרכים

  54. ביטוח תאונת דרכים גורר נגרר

  55. תאונת דרכים בגלל סטיה שמאלה

  56. פגיעה קלה מאוד בתאונת דרכים

  57. בעיות נפשיות עקב תאונת דרכים

  58. ירידה בהכנסה עקב תאונת דרכים

  59. תאונת דרכים עולה חדשה מרוסיה

  60. תאונת דרכים לאחר שחרור מהצבא

  61. תאונת דרכים קטין פחדים חרדות

  62. קרע בעורק הטחול בתאונת דרכים

  63. פגיעה נפשית עקב תאונת דרכים

  64. זיהוי הרכב הפוגע בתאונת דרכים

  65. פגיעה ברקמת המוח בתאונת דרכים

  66. תאונת דרכים דיסקופטיה ניוונית

  67. תאונת דרכים בגלל מחסום משטרתי

  68. חובת הקטנת הנזק בתאונות דרכים

  69. תאונת דרכים בזמן תיקון טרקטור

  70. תאונת דרכים צליפת שוט 3% נכות

  71. שימוש במשאבת בטון תאונת דרכים

  72. פגיעה בפרק הירך בתאונת דרכים

  73. שיתוק בגפיים בגין תאונת דרכים

  74. קשר בין כאבי ראש לתאונת דרכים

  75. קרעים בכבד ובטחול בתאונת דרכים

  76. תאונת דרכים בכניסה למעלה אדומים

  77. נכות אורטופדית 25% בתאונת דרכים

  78. חייל בשירות סדיר - תאונת דרכים

  79. אי הרגשת כאבים אחרי תאונת דרכים

  80. נכות תפקודית בעקבות תאונת דרכים

  81. קשיים בהליכה בעקבות תאונת דרכים

  82. תאונת דרכים בין שני רכבים פרטיים

  83. הכרעה בסוגיית החבות בתאונת דרכים

  84. פגיעה בפנים של ילדה בתאונת דרכים

  85. לקיחת רכב ללא רשות - תאונת דרכים

  86. הנשמה מלאכותית בעקבות תאונת דרכים

  87. סתירות בגרסה של התובע בתאונת דרכים

  88. תאונת דרכים לאחר פניית פרסה ברמזור

  89. פיצוי 25% בתאונת דרכים בדרך לעבודה

  90. תאונת דרכים בנתיב האמצעי מתוך שלושה

  91. תאונת דרכים בגלל התעטשות בזמן נהיגה

  92. תאונת דרכים של נהג שנהג ברכב של אביו

  93. אי קבלת טיפול רפואי לאחר תאונת דרכים

  94. זריקת חפץ על רכב - האם תאונת דרכים ?

  95. פחד מחושך אצל ילדים לאחר תאונת דרכים

  96. הפסד זכויות סוציאליות עקב תאונת דרכים

  97. הגבלה קשה בתנועות הגב עקב תאונת דרכים

  98. ערעור על דחיית תביעה בגין תאונת דרכים

  99. הפרעת דחק פוסט-טראומטית לאחר תאונת דרכים

  100. תאונת דרכים: רכב נסע החליק והתנגש בקיר

  101. נטל השיכנוע בעניין התרחשות תאונת דרכים

  102. תאונת דרכים למי שאינו אזרח ותושב ישראל

  103. סטיה בדרך במקובלת לעבודה - תאונת דרכים

  104. ערעור על גובה הפיצוי לנפגעת תאונת דרכים

  105. מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בתאונת דרכים ?

  106. פגיעה בתאונת דרכים בעת נהיגה בדרך לעבודה

  107. האם חל החריג הקבוע בסעיף 7 לחוק הפלת"ד ?

  108. פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת RSD

  109. ערעור על פיצויים לקטין שנפגע בתאונת דרכים

  110. תאונת דרכים ללא נכות - טיפולי פיזיותרפיה

  111. פגיעה במהלך סיוע לנפגעים לאחר תאונת דרכים

  112. פיצויים לנפגע בתאונת דרכים עם מספר כלי רכב

  113. ערעור לעליון על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  114. פגיעה ביד ימין במהלך תאונת דרכים בעת חופשה

  115. תאונת דרכים 3% נכות בגין הגבלה קלה בתנועות

  116. עובד שנפגע בתאונת דרכים שהתרחשה ברכב המעביד

  117. תאונת דרכים כדי ירידה מהרכב לצורך המשך נסיעה

  118. ערעור על דחיית תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים

  119. תאונת דרכים ביציאה מחניון על מנת להשתלב ימינה

  120. גרסה ראשונית להתרחשות תאונת דרכים במסמכים הרפואיים

  121. תאונת דרכים בת"א בתוך המתחם הכניסה לשדה התעופה דוב

  122. פסקי דין פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת crps

  123. תחולה טריטוריאלית - חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  124. האם נפגע תאונת דרכים חייב למצות את הליכי קביעת נכותו ?

  125. תאונת דרכים בדרך איילון לכיוון צפון מתחת לגשר וולפסון

  126. נפגע בתאונת דרכים כאשר נפל מטנדר בזמן עבודתו (בחקלאות)

  127. מורה עתרה לפיצוי על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  128. תאונת דרכים בנסיעה לאחור באופן מפתיע - פגיעה קשה בגב תחתון

  129. תאונת דרכים: "contution" ("חבלה") במותן, בירך ימין ובגב תחתון

  130. צורת נזקים עקב תאונת דרכים המותירה סימני שאלה על הוכחת התביעה

  131. תאונת דרכים - החזר 80% מסך הגמלאות והתשלומים ששילם ביטוח לאומי

  132. ארבע תביעות בגין נזקים שנגרמו לכלי רכב שונים אשר היו מעורבים בתאונת דרכים

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון