תביעה של עובדים לשעבר - סמכות עניינית לבית הדין לעבודה

דוגמא להחלטה בנושא תביעה של עובדים לשעבר - סמכות עניינית לבית הדין לעבודה:

1. שתי בקשות לסילוק התובענה על הסף הגישו המשיבות.
לשם הנוחיות יכונו הצדדים בבקשה זו בהתאם לכינוים בתובענה העקרית (מגישות הבקשות יכונו "משיבות" והמשיבים בבקשה יהיו "המבקשים" ככינוים בתובענה).

2. אקדים את המסקנה לנימוקי ההחלטה ואומר כי לאחר שעיינתי בבקשות, בתגובה ובתשובות ראיתי להעביר את ההליך לבירור בבית הדין לעבודה לאחר ששוכנעתי כי ב'מירוץ הסמכויות' בין בית הדין לעבודה לבין בית המשפט האזרחי נתונה הסמכות העניינית הייחודית לבית הדין לעבודה מאחר שהתובענה במהותה נולדה ומבוססת על פעולות שונות שבוצעו בקרן שנוצרה מכח תקנוני עבודה בהתאם להסכמי עבודה ופעילותה מתיישבת באופן מובהק עם ענייני עבודה ועובדים, תביעה שהוגשה על ידי עובדים, גם אם מדובר בעובדים לשעבר.
3. המשיבות 1- 3 הגישו בקשה לסילוק התובענה על הסף ממספר טעמים - מחמת חוסר סמכות עניינית של בית משפט זה לדון בתובענה; מחמת התיישנות (ביחס לחלק מהמבקשים); מחמת ויתור ומניעות (ביחס לחלק מהמבקשים) ומחמת חוסר תום לב של המבקשים.
למשיבה 4 טענות דומות בבקשתה לסילוק על הסף, כך טענה גם היא כי יש לסלק על הסף את התובענה בהיעדר סמכות עניינית; בהיעדר עילה, היעדר יריבות וכן מחמת התיישנות (ביחס לחלק מהמבקשים). לחלופין, בקשה המשיבה 4 להעביר את התובענה לפסים רגילים ולא להותירה בהליך של המרצת פתיחה.

4. אשר להיעדר סמכות עניינית, טענו המשיבות טענות דומות.
לטענתן, התובענה דנא היא תובענה שבין עובד לבין מעביד, תובענה שעילתה ביחסי עבודה ובהתאם לסעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969 (להלן: "חוק בית הדין לעבודה") מסורה לבית הדין לעבודה הסמכות העניינית הייחודית לדון בתובענה.
לטענתן, המבקשים הם עובדים לשעבר של המשיבות 1 ו- 2 הטוענים "לזכות בכספים המצויים בקרן שיסודה ביחסי עובד ומעביד ובהסכם עבודה". אותה "הקרן לעזרה הדדית של המפעילים" פעלה בעת הרלבנטית ופועלת גם כיום "בהתאם להסכמות בין הצדדים ליחסי העבודה, בין היתר בתקנונים שהסדירו את מטרות הקרן ופעולתה".
בעת הרלבנטית שמשה הקרן למתן סיוע לעובדים במצוקה, להענקת הלוואות לעובדים ללא ריבית, לתמיכה בפעולות תרבות וחברה של העובדים, שלמה מענקי פרישה לעובדים וכיו"ב. הניהול השוטף של הקרן נעשה על ידי "ועד העובדים של המפעילים (המבקשים 1, 4, 5 ו-8 בחלק גדול מהתקופה הרלבנטית), ונציגי ההנהלה".
המשיבות ציינו כי המשיבה 4 היא ארגון העובדים היציג של המבקשים בעת הרלבנטית.
בנסיבות אלה, טוענות המשיבות, שעילת התביעה נולדה ותקפה מכח יחסי עובד-מעביד, שכן הזכות לה טוענים המבקשים היא זכות "שיסודה ביחסי העבודה עם המשיבות, בהסכם עבודה שהסדיר את זכויותיהם, ואשר קמה להם בעת שהיו עובדים של המשיבות".

המשיבות ראו לציין כי המבקשים ניסו ליצור קונסטרוקציה משפטית מלאכותית בטענה כי בין הצדדים מתקיימים יחסי נאמן-נהנה וכי הוראות חוק הנאמנות, תשל"ט-1979 חלות על היחסים הללו – והכל כדי להכפיף את המחלוקות נשוא התובענה לסמכות בית משפט זה; לטענת המשיבות נועד נסיון זה לכשלון ויש לדחות אותו שכן גם אם היה אפשרי לקבל טענה מלאכותית של יחסי נאמנות הרי ש"חוק הנאמנות עצמו קובע במפורש כי הוראותיו יחולו רק כאשר אין בחוק אחר הוראות מיוחדות לעניין הנדון"; מאחר שהסכסוך נשוא התובענה הוא בענייני יחסי עובד- מעביד, חלה הוראת סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, הדוחה את תחולת חוק הנאמנות במקרה דנא.

5. המבקשים בתובענה מתנגדים לסלק התובענה על הסף ומבקשים להותירה לבירור בבית משפט זה.
לטענתם, עילת התביעה אינה נובעת מיחסי העבודה בין הצדדים או ממעמד המבקשים כעובדים אצל המשיבות אלא "עילת התובענה מבוססת על ביצוע עוולות אזרחיות מובהקות" על ידי המשיבות ובכלל זה, הפרת חוזה, גזל והפרת חובת נאמנות- עוולות שאין להן דבר עם יחסי העבודה שבין הצדדים.
המבקשים טוענים שלפי תקנון הקרן שנחתם בשנת 1975 (נספח ה' להמרצת הפתיחה) "ההפקדות לקרן, מטעם העובד ומטעם ה'חטיבה המעסיקה', ירשמו כמניה של החבר בקרן, אשר תעמוד לזכותו עם פרישתו" והתובענה דנא הוגשה בשל סירובן של המשיבות למסור למבקשים את ה"מניה". המבקשים טוענים שהמשיבות ביקשו להסתמך על "תקנון חדש" לפיו החבר זכאי רק ל"מענק פרישה" על פי שיקול דעת אלא שה"תקנון החדש" לא נחתם ואושר כדין ומעולם לא הוצג להם.
משכך נטען כי "במרכז המחלוקת בין הצדדים עומדת פלוגתא עובדתית באשר לזהות התקנון התקף, שעשויה להכריע את המחלוקת כולה (או כמעט כולה)" וכי "כך או כך, הטענה העובדתית לפיה התקנון שהוצג בהמרצת הפתיחה הוא התקנון השריר, ואילו 'התקנון החדש' אינו אלא מעשה זיוף, היא טענה שבירורה אינו בגדר מומחיות של בית הדין לעבודה, היא אינה נובעת מיחסי עבודה ואינה קשורה בהכרח לדיני עבודה".
עוד מוסיפים המבקשים כי "שאלת הנאמנות היא שאלה מרכזית (ולא אגבית) אשר במחלוקת, והסמכות העניינית להכריע בשאלה זו – נתונה לבית המשפט המחוזי".
לחלופין מבקשים הם להעביר את הדיון לבית הדין האזורי לעבודה ככל שתתקבל הטענה כי הסמכות העניינית מסורה לבית הדין לעבודה.

6. כאמור, לאחר שעיינתי בתובענה שהוגשה בדרך של המרצת הפתיחה ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי כי הסמכות העניינית לדון בתובענה, היא כגישת המשיבים, קרי, הסמכות העניינית הייחודית מסורה לבית הדין לעבודה לאחר ששוכנעתי כי מהות התובענה ועילתה סבה ביחסי עובד ומעביד, וזאת בהתאם לסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה שזו לשונו:
"(א) לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון –
(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש];
(1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי- קבלתו;
(1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 או 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה;"

7. להדגיש כי בכתב התובענה עצמו טענו המבקשים כי "המבקשים עבדו במשך תקופה ארוכה כשכירים במשיבות, או במי מהן...", ועיון בתובענה מעלה כי מדובר בזכויות נטענות בכספים המצויים ב"קרן עזרה הדדית למפעילי ציוד מכני- עובדי סולל בונה" שהוקמה מכח יחסי העבודה בין הצדדים.
כבר מאלה מוגדרת התובענה כתובענה ביחסי עובד-מעביד, תובענה הנובעת מהקמת קרן שהוקמה מכח יחסי העבודה וענייניה ידונו בבית הדין המקצועי לענייני עבודה לו מסורה כאמור הסמכות הייחודית.
כך נטען בתובענה כי בשנת 1975 נחתם הסכם בין המשיבה 1 לבין "ארגוני העובדים היציבים ומפעילי הציוד המכני". ההסכם כונה "הסכם עבודה – תנאים מיוחדים למפעילי ציוד מכני של ארגון הפועלים היציבים והקבועים ומפעילי ציוד מכני בחברה לבנין ולעבודות ציבוריות מיסודו של סולל-בונה בע"מ" (להלן: "הסכם העבודה" - נספח ד' להמרצת הפתיחה).
עוד נטען בתובענה כי "בהסכם נכלל נספח, אשר פרק ו' שלו קרוי 'קרן עזרה הדדית למפעילי ציוד מכני – עובדי סולל בונה בע"מ'..." (נספח ה' להמרצת הפתיחה); בנספח זה (נספח ו') הוגדרו יעוד הקרן, מי יממן את הקרן, מתי יהיו העובדים זכאים לקבל כספים מהקרן ועוד כיוצא באלה עניינים שמהותם ובסיסם ביחסי העבודה.
מכאן שכל טענה בענייני קרן זו מושתתת ומבוססת כל כולה על יחסי העבודה.
העובדה כי המבקשים מלינים על כך שהכספים שהופקדו בקרן "לא נוהלו כנדרש בחשבון נפרד ובפיקוח", כי לא נמסר להם דיווח אודות הנעשה בכספים וכי "איש מהמבקשים או מהנהנים האחרים לא קיבל בפרישתו את הכספים השייכים לו... או כל חלק מהם. עובדים פורשים אשר דרשו כספם זכו רק בהתעלמות או בדחיית בקשותיהם בלי שום הנמקה או הצדקה חוקית" אינה גורעת מהעניין העקרי שעליו נשענת התובענה ומקורה ביחסי העבודה; טענות הנטענות נגד אופן ניהול הקרן ונגד פעולות שבוצעו בקרן אינן גורעות מהעובדה הבסיסית כי מדובר במחלוקות שכולן סבות ונגזרות מיחסי העבודה והן נתונות לסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה.
לכך אוסיף כי את המסקנה הברורה הזו ניתן גם ללמוד מהסעד לו עתרו המבקשים - כי בית המשפט יורה למשיבות להמציא דין וחשבון אודות הפעולות שנעשו בקרן בכספים שהופקדו אצלה, לרבות מתן "הודעה חד משמעית מתי, כיצד והיכן יוכל כל עובד ליטול את כספו האמור לרשותו" (ההדגשה אינה במקור- א.נ.ח).

8. אין ספק כי למקרא טענות המבקשים עצמם, לרבות בעניין הסעדים המבוקשים, עולה בבירור כי עילת התביעה מקורה ביחסי העבודה שהיו בין הצדדים (או מי מהם) בעת הרלבנטית, וכי הקרן, בה מצויים הכספים שלגביהם מתבקש דין וחשבון, הוקמה מכח הסכם העבודה ומכח יחסי העבודה בין הצדדים (או מי מהם).
יודגש כי טענת המבקשים עצמם בפתיח התובענה מתיישבת עם המסקנה הברורה כי מדובר בזכויות הנובעות מיחסי עבודה, וכלשון המבקשים: "בקשה זו נוגעת לזכויותיהם של עובדים וגמלאים רבים ב'קרן עזרה הדדית'..."

9. הלכה היא, כי משנטען לעילות מתחום יחסי העבודה, הרי גם אם מדובר באירועים שקרו לאחר סיום יחסי העבודה, נתונה הסמכות הייחודית לדון בהפרת התחייבויות הצדדים לבית הדין לעבודה בהתאם לסעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, ואין סיום יחסי העבודה שולל את סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה לדון במחלוקת; ככל שעילת התביעה נובעת מיחסי עבודה ששררו בין הצדדים עד לפרישת העובדים מהעבודה הרי הפרשנות שנתנה הפסיקה ליחסים אלה היא רחבה ואינה מצטמצמת רק ליחסי עבודה בפועל אלא יש לקרוא את מעמד ה"עובד" וה"מעביד" כך שיכללו גם "עובד לשעבר" ו"מעביד לשעבר".
10. להבהיר, כי גם טענות המבקשים בדבר היעדר "תקנון חדש", זיוף, גזל וכיו"ב, אינן גורעות מסמכות בית הדין לעבודה שכן טענות אלה מתייחסות לזכויות המקוריות, קרי, זכות העובדים או העובדים לשעבר בקרן.
השאלה אם עסקינן בתקנון כזה או אחר של הקרן, אם התקנון 'זויף', אם הפעילות בקרן לא דווחה היא חלק מהבירור העובדתי בגוף התובענה בה יתבררו זכויות המבקשים לקבל כספים ו/או זכויות אחרות מהקרן, שהוקמה כאמור מכח יחסי העבודה, בירור שיעשה בבית המשפט המוסמך – בית הדין לעבודה.
בנסיבות אלה, לא ראיתי לקבל טענת המבקשים לפיה המדובר ב"עוולות אזרחיות מובהקות", ולטעמי יש לברר את תוקף התקנון בין שהוא חדש ובין שהוא אחר כחלק בלתי נפרד מבירור זכויות המבקשים שמקורם ביחסי העבודה בין הצדדים.

11. המבקשים גם טענו כי הקרן היא בבחינת 'נאמנות' והמשיבות ביחד ולחוד הן 'נאמן' במשמעו בחוק הנאמנות ומשכך "שאלת הנאמנות היא שאלה מרכזית (ולא אגבית) אשר במחלוקת, והסמכות העניינית להכריע בשאלה זו – נתונה לבית המשפט המחוזי".
לא ראיתי לדון בטענה זו של המבקשים, כמו גם בשאלה האם היה נכון להגיש את התובענה דנא על דרך של המרצת פתיחה, גם לא בטענות ההתיישנות, ולא בטענות לענין חוסר תום לב וטענות ביחס להיעדר יריבות בין המבקשים למשיבה 4, שכן מסקנתי היא כי יש להעביר את התובענה לבירור בבית הדין לעבודה הוא בית הדין המוסמך לדון בתובענה ובפניו יוכלו הצדדים לברר הטענות כולן.
רק להוסיף מעבר לצורך לעניין טענת קיומה של 'נאמנות' כי כמו המשיבות אני סבורה כי אף אם מדובר בנאמנות אין בכך לשלול את סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה לדון בתובענה דנא וזאת בשים לב לסעיף 42 לחוק הנאמנות כי "הוראות חוק זה יחולו כשאין בחוק אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון". בענייננו קיומו של סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה והיות התביעה מבוססת על יחסי עבודה הם ה'הוראות המיוחדות' ואף אלה מביאים למסקנה כי מקומה של התובענה הוא בבית הדין לעבודה.

12. סיכומו של דבר, אני קובעת שאין מקום לדון בתובענה בבית משפט זה וכי התובענה חוסה תחת סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה.
לא ראיתי לסלק את התובענה על הסף ואני מורה להעבירה לדיון בבית הדין לעבודה, בשים לב להלכה, שאף הובאה בסיכומי המבקשים, כי מקום שניתן לברר את התובענה יש להעדיף העברת הדיון לבית משפט מוסמך תחת סילוק התובענה על הסף.

13. המבקשים ישלמו הוצאות המשיבים 1- 3 בסך של 7,500 ₪ והוצאות המשיבה 4 בסך 7,500 ₪.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גזל מניות סמכות עניינית

  2. סמכות עניינית בטלות ההפקעה

  3. הקצאת מניות סמכות עניינית

  4. סמכות עניינית בסכסוך ירושה

  5. דוגמאות העדר סמכות עניינית

  6. סמכות עניינית מחוזי מקרקעין

  7. פקודת הקרקעות - סמכות עניינית

  8. מחיקת עתירה בהעדר סמכות עניינית

  9. סמכות עניינית של המחלקה הכלכלית

  10. סמכות עניינית כספי ביטוח של עובד

  11. בקשה להחזרת תפוס - סמכות עניינית

  12. השבת היטלי פיתוח - סמכות עניינית

  13. תביעות בין שותפים - סמכות עניינית

  14. סמכות עניינית בתביעת לשירותי סיעוד

  15. דמי ניהול בית משותף - סמכות עניינית

  16. תביעת מזונות מוסלמים - סמכות עניינית

  17. מחיקת תביעה מנהלית בהעדר סמכות עניינית

  18. מחיקת תביעה במחוזי מחוסר סמכות עניינית

  19. מחיקת התביעה על הסף מחוסר סמכות עניינית

  20. סכסוך בין אחים במקרקעין - סמכות עניינית

  21. סמכות עניינית של בית משפט לענייני משפחה

  22. סמכות עניינית של בית המשפט לענייני משפחה

  23. סמכות עניינית ליתן צו הצהרתי בעניין ארנונה

  24. סמכות עניינית בתביעת נזיקין בין עובד למעביד

  25. סמכות עניינית מקרקעין לא מוסדרים ולא רשומים

  26. סמכות עניינית בתביעת לשון הרע בין עובד למעביד

  27. סמכות עניינית המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי

  28. זכות במקרקעין וזכות אובליגטורית - סמכות עניינית

  29. בקשה לסילוק תביעה על הסף בשל היעדר סמכות עניינית

  30. סמכות עניינית בנושא טיפולים רפואיים שלא בסל הבריאות

  31. תביעה של עובדים לשעבר - סמכות עניינית לבית הדין לעבודה

  32. סמכות עניינית - תביעת פיצויים בגין נזקי גוף בסכסוך משפחתי

  33. בקשת היתר להגשת תביעה נגד בעלי תפקיד בפירוק - סמכות עניינית

  34. בקשה לסילוק התביעה על הסף, בשל העדר סמכות עניינית לבית הדין

  35. בקשה להורות על סילוק התביעה על הסף זאת בשל היעדר סמכות עניינית

  36. בקשה להורות על סילוק התביעה דנן על הסף זאת בשל היעדר סמכות עניינית

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון