בדיקת מאפיינים על ידי מתנדב

בדיקת מאפיינים על ידי מתנדב
האישום:

הנאשם הובא לדין באשמה של נהיגה בשכרות, בניגוד לסעיפים 62(3), 64ב(א) ו-39א לפקודת התעבורה התשכ"א - 1961, ובניגוד לתקנה 169א לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961.

על פי הנטען בכתב האישום נהג הנאשם ביום 24/1/2009 בשעה 4:26 ברכב מסוג פולקסווגן מ.ר.4072410 ברחוב דב סדן 23 בירושלים, בהיותו שיכור, כאשר בדגימה של אוויר נשוף שניתנה על ידו נמצא ריכוז של 570 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף.

בתשובתו לאישום כפר הנאשם באמינות מכשיר הינשוף, בתקינותו ובאמינות ההפעלה במועד האירוע.

לטענת המאשימה:
נהיגתו של הנאשם במצב של שכרות מוכחת הן מבדיקה שנערכה לו באמצעות מכשיר הינשוף, והן מהתנהגותו במועד האירוע.
לא הובאה כל ראיה הסותרת את חזקת האמינות של מכשיר הינשוף.
מכשיר הינשוף באמצעותו נבדק הנאשם היה תקין.
הפעלת הינשוף נעשתה בהתאם לכל התנאים הנדרשים להפעלה נכונה.
הנאשם הודה במהלך השימוע שנערך לו למחרת האירוע כי נהג בשכרות.

לטענת הנאשם:
לא הוכחה תקינותו של מכשיר הינשוף בו נבדק הנאשם.
לא הוכח כי הפלט שהתקבל בעקבות בדיקת הינשוף תואם את הוראות היצרן.
המדידה שבוצעה לנאשם אינה אמינה.
התנהגות הנאשם במהלך האירוע אינה מלמדת על שכרותו.
הנאשם לא הוזהר מפני הפללה עצמית.

תמצית הראיות:
מטעם המאשימה העידו מר דימה בלנקלידר (להלן: " מר בלנקלידר"), שוטר מתנדב אשר עצר את הנאשם, ערך לו בדיקת אינדיקציה וערך מזכר בעניין (ת/1), ורס"ל ליאור אוקנין (להלן: "השוטר אוקנין"), אשר ערך לנאשם בדיקת מאפיינים, הפעיל את מכשיר הינשוף, ערך את ההזמנה לדין (ת/6), ומילא דו"ח פעולה באכיפת נהיגה בשכרות (ת/2) ומסמכים נלווים.
כמו כן הגישה המאשימה תע"צ בנוגע לתקינות מכשיר הינשוף הרלבנטי (ת/7). לבקשת הנאשם נחקר עורך התע"צ, רס"מ ערן דקל (להלן: "השוטר דקל"), בחקירה נגדית.

מר בלנקלידר פירט במזכר שערך (ת/1) כי הבחין בנאשם נוהג ברכב, ולצידו יושב חברו. במהלך שיחתו עם הנאשם חש מר בלנקלידר בריח חריף של אלכוהול הנודף מפיו של הנאשם. הנאשם נדרש להציג רשיונות, אך בתחילה הציג תעודת שוטר בלבד. רק בעקבות דרישה חוזרת מסר הנאשם את רשיון הנהיגה שלו. לשאלה מיהו בעל הרכב השיב הנאשם "מוחמד". הנאשם ניסה לחטוף את רישיון הנהיגה שלו מידיו של השוטר. מר בלנקלידר קרא לניידת סיוע, והעביר את הנאשם לטיפולו של צוות את"ן.

השוטר אוקנין העיד כי ערך לנאשם בדיקת מאפיינים (עמ' 4 לפרו', ש' 12) ובדיקת ינשוף (שם, ש' 20).
על פי עדותו של השוטר אוקנין הוא הוסמך להפעלת מכשיר הינשוף למעלה משנה קודם לאירוע (עמ' 4 לפרו' ש' 19). הוא ביצע בדיקת כיול למכשיר הינשוף, והתוצאה שהתקבלה היתה תקינה (עמ' 5 לפרו' ש' 12 ואילך; עמ' 9 לפרו' ש' 19-18, ת/5). השוטר אוקנין וידא באמצעות מר בלנקלידר שהנאשם לא אכל, לא שתה, ולא הקיא במשך 15 דקות ולא עישן במשך 5 דקות קודם לביצוע הבדיקה (עמ' 9 לפרו' ש' 28-27)
בבדיקת הנשיפה שנערכה לנאשם נמצא אלכוהול בריכוז של 570 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף (ת/4, עמ' 4 לפרו' ש' 26).
בדו"ח הפעולה שערך השוטר אוקנין (ת/2) הוא ציין כי התרשם שהנאשם נתון תחת השפעת אלכוהול כבדה: מפיו נדף ריח אלכוהול חזק, התנהגותו היתה פרועה, והוא סירב לבצע את מבחני המאפיינים.

השוטר דקל ערך תעודת עובד ציבור בה ציין כי הוא ביצע ביקורת למכשיר הינשוף ביום 26/10/2008 וכי המכשיר נמצא תקין לפעולה (ת/7).
בחקירתו הנגדית הוסיף השוטר דקל ופירט כי בלון הגז ששימש לכיול המכשיר היה בתוקף במועד האירוע, וזאת על בסיס המפורט בסעיף 10 לת/7(ב), טופס ביקורת תקופתית למכשיר (עמוד 12 לפרו' ש' 21 ואילך).

הנאשם בחר להעיד.
על פי גרסתו, במהלך בילוי לילי עם חבר במועדון שתה הנאשם כוס וודקה רד בול וצ'ייסר (עמ' 15 לפרו' ש' 14-13).
לאחר שיצא מהמועדון נסע הנאשם לבית חברו. בהגיעו לחנייה ניגש אליו מר בלנקלידר וביקש ממנו להציג תעודת זהות. המתנדב בלנקלידר חטף מידו של הנאשם את תעודת הזהות וביקש ממנו לבצע בדיקת נשיפה בבלון בשל חשד לשכרות (עמ' 15 לפרו' ש' 24-19). הנאשם ביצע את הבדיקה, לאחריה דיבר אליו המתנדב בלנקלידר בצורה לא נאותה וכינה אותו "שיכור" ו"מסטול".
הנאשם תיאר עימות והפעלת כח פיזי בינו לבין המתנדב בלנקלידר, עת האחרון ניסה להכניסו לניידת. לטענתו הוסע לכיכר פריז שם התבקש לבצע בדיקת מאפיינים. מאחר ונכחו במקום אנשים, התבייש וסירב לבצע את הבדיקה (עמ' 16 לפרו' ש' 11-9).

דיון ומסקנות:
ממצאים עובדתיים ביחס לשכרותו של נהג ניתן לבסס בשתי דרכים חלופיות: האחת, תוצאות בדיקת מכשיר הינשוף, והאחרת, ממצאים נוספים העולים ממצבו של הנהג ומהתנהגותו:

"...הלכה פסוקה היא, כי אין הוכחתה של נהיגה בשכרות מוגבלת אך לשאלת אמינותן של תוצאות הבדיקה המעבדתית. ניתן להסיקה מממצאים נוספים, ובהם אופן הנהיגה עובר לעיכוב הנהג בידי השוטרים, מצבו ההכרתי כפי שנגלה לשוטרים, ריח אלכוהול הנודף מפיו, ועוד (ע"פ 424/90 גנני נגד מדינת ישראל, פ"ד מד(3) 741, 742; רע"פ 3503/04 אהרון נגד מדינת ישראל, פ"ד נח(4) 673, 676). ובלבד, שממצאים אלה מעוגנים כדין בחומר הראיות."
(רע"פ 10190/05 בן גורן נ' מדינת ישראל).

כפי שיפורט להלן, עלה בידה של המאשימה להוכיח כי הנאשם נהג בהיותו שיכור, וזאת לנוכח תוצאת בדיקת הנשיפה שנערכה לו. התנהגותו של הנאשם במועד האירוע מחזקת את הממצא בדבר שכרותו, זאת גם אם אין די בהתנהגות זו, כשהיא לעצמה, כדי ללמד על כך שהיה שיכור באותה עת.

אמינות מכשיר הינשוף:
בפסיקה נקבע באופן עקבי כי מכשיר הינשוף נהנה הלכה למעשה מחזקת אמינות שנקבעה בחוק, וכי הטוען אחרת - עליו הראיה (ראו: ע"פ (ירושלים) 40202/07 מדינת ישראל נ' שלמה, פסק הדין אושר בבית משפט עליון ברע"פ 5558/07 שלמה נגד מדינת ישראל, עפ"ת (מחוזי מרכז) 1721-04-09 מ.י. שלוחת תביעות תחנת פ"ת תעבורה נגד גלבוע, ע"פ (ירושלים) 4978/09 אלדר נ' מדינת ישראל).
חזקת אמינות זו עומדת ביתר תוקף כאשר תוצאות הבדיקה חורגות ממקדם הביטחון שנקבע בפסיקה (300-320 מיקרוגרם) (ע"פ (ירושלים) 4897/09 מדינת ישראל נ' מיכל), ומקל וחומר בעניינו של הנאשם לגביו נתקבלה תוצאה של 570 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף.

הנאשם, אשר במועד ההקראה כפר באמינות מכשיר הינשוף, זנח טענתו זו, ומיקד את טענותיו כנגד תקינות המכשיר הספציפי בו נערכה הבדיקה.
מכל מקום, לא הובאו מטעמו של הנאשם ראיות שיהיה בהן לפגום בחזקת האמינות ממנה נהנה המכשיר.

לפיכך עומדת אמינותו של המכשיר על תילה, וטענת הנאשם בעניין זה נדחית.

תקינות מכשיר הינשוף בו נבדק הנאשם:
השוטר דקל העיד כי מכשירי הינשוף נבדקים אחת לחצי שנה לפחות (עמ' 14 לפרו' ש' 20-19). על פי עדותו, ביום 26/10/2008 נערכה על ידו בדיקת ביקורת תקופתית למכשיר באמצעותו נבדק הנאשם, והמכשיר נמצא תקין (ת/7). על פי המפורט בטופס הביקורת התקופתית כל הערכים שהתקבלו במסגרת הבדיקה הצביעו על תקינות המכשיר.
בדיקת הכיול היומית שנערכה על ידי השוטר אוקנין (ת/5) העלתה גם היא כי המכשיר תקין.

לטענת ההגנה אין די באמור, וקיים ספק באשר לתקינות המכשיר, וזאת מהנימוקים הבאים:
השוטר דקל החליף מסמך מקורי בטופס שערך בשלב מאוחר. בכך נשללת מהימנותו כעד מקצועי.
לא ידוע על מה מבסס השוטר דקל את הנתון בדבר ריכוז הגז בבלון המותקן ביחידה, כמצוין בסעיף 8 לטופס הביקורת התקופתית.
לא הוכח כי הוזן ערך נכון לתפריט במכשיר הינשוף, ולא הוכח כי התקיימו הוראות היצרן.
בין שתי הנשיפות שביצע הנאשם במכשיר חלפו 2 דקות. מדובר בפרק זמן חריג אשר אינו תואם את הוראות היצרן.

דין טענות ההגנה להידחות, כפי שיפורט להלן.

באשר להחלפת המסמך על ידי השוטר דקל: השוטר דקל העיד כי העתק טופס הביקורת התקופתית שהוגש באמצעותו בתחילה נערך על ידו מחדש תוך הזנת נתונים שהתקבלו בעבר, ושלא באמצעות צילום המסמך המקורי (ת/7, עמ' 12 לפרו' ש' 25 ואילך). גם אם יש טעם בטענת ההגנה כנגד הפקה מחודש של המסמך בדרך זו - הרי אין מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין ואין בו כדי לשלול את מהימנות השוטר. מכל מקום, לאחר שהוגש צילום המסמך המקורי (ת/7(ב)) סולק כל ספק באשר לנתונים שהתקבלו במהלך ביצוע הביקורת התקופתית הרלבנטית.

בנוגע לנתון בדבר ריכוז הגז בבלון שהותקן ביחידה: השוטר דקל, אשר ציין את ערך ריכוז הגז הנדון, לא נחקר בחקירתו הנגדית באשר למקור המידע שלו בעניין. משכך, אין בטענה כי מקור המידע אינו ידוע, אשר עלתה בסיכומים בלבד, כדי לעורר ספק בדבר תקינות המכשיר.

בהתייחס להזנת הערך במכשיר הינשוף: הטענה כי לא התקיימו הוראות היצרן מבוססת על הטענה כי על פי הוראות היצרן יש להזין במכשיר הינשוף את הערך הרשום בתעודת יצרן בלון הגז. אולם קיומה של הוראה כאמור לא הוכח בשלב הבאת הראיות. ככל שסברה ההגנה כי יש מקום להגשת ראיות מטעם בית המשפט, בהתאם להוראת סעיף 167 לחוק סדר הדין הפלילי, היה עליה להגיש לבית המשפט בקשה מתאימה. ההגנה לא היתה רשאית לנקוט בדרך בה נקטה ולצרף לסיכומיה, ללא נטילת רשות, ראיות נוספות:

"לא אחת חזרנו וביקרנו נוהג נפסד זה של צירוף ראיות לסיכומים במקום להגישן בדרך המקובלת על-פי הדין"
(ע"א 5080/90 קפלן נ' מנהל מס שבח מקרקעין נצרת, פ"ד מו(4) 561, 570)

ראיות שצורפו בדרך זו לא ייבחנו על ידי בית המשפט:

"אין זאת דרך כשרה להגשת ראיות לבית-משפט, ולא ניתן לצפות מבית המשפט, שיתייחס למסמך, שהוא כלל לא נתבקש לקבלו כראיה. בצדק התעלם בית המשפט קמא מהמסמך הזה."
(ע"א 675/82 סלמן-אסדי נ' כהן, פ"ד לח(4) 449, 456)

זאת ועוד, גם טענה זו אינה אלא טענה בעלמא, אשר עלתה בשלב הסיכומים בלבד, מבלי שמי מעדי המאשימה נחקר בעניין.
לפיכך, אין בטענה הנזכרת כדי לעורר ספק סביר בתקינות מכשיר הינשוף.

באשר לפרק הזמן שחלף בין שתי הנשיפות: בחומר הראיות שהוגש לא נמצאו תימוכין לטענת ההגנה כי חלוף פרק זמן של 2 דקות בין שתי נשיפות הוא חריג ומעורר ספק בדבר תקינות המכשיר. דוגמת פלט הינשוף שהוגשה (נ/1) אינה מספיקה לביסוס הטענה.
ראשית, אין מדובר אלא בפלט אחד, שאין בו כדי ללמד על הוראות היצרן או דרך הפעולה של המכשיר.
שנית, כפי שהבהיר השוטר אוקנין, השעה 3:54 המוטבעת כל גבי פלט נ/1 הינה השעה בה הופיע על גבי צג המכשיר הביטוי "נשוף בבקשה" ולא השעה בה בוצעה הנשיפה השניה (עמ' 8 לפרו' ש' 24). כך גם עולה מנתוני המכשיר על פי הוראות היצרן שהוגשו (נ/2). כל שניתן ללמוד מפלט זה הוא שהבדיקה בוטלה בנימוק "הזמן עבר", בנסיבות בהן חלפו 3 דקות מהמועד בו התבקשה הנשיפה הראשונה, ועד המועד בו החלה הדפסת הפלט. ממילא, אין כל ראיה לכך שחלוף פרק זמן של 2 דקות מהנשיפה הראשונה מונע את המשך הבדיקה וביצוע הנשיפה השניה.
גם בנוגע לטענה זו צירפה ההגנה לסיכומיה ללא נטילת רשות ראיות נוספות, וגם הן לא יתקבלו, מהנימוקים הנ"ל.
למעלה מן הצורך יצוין כי המסמך שצירפה ההגנה לסיכומיה סותר את טענת ההגנה ותומך בגרסת המאשימה. ממסמך זה עולה שאין הגבלת זמן בין שתי הבדיקות (הנשיפות). קיימת הגבלת זמן של 120 שניות מאז שהביטוי "נשוף בבקשה" מופיע על צג המכשיר, ועד לתחילת הבדיקה (הנשיפה). משמעות הדברים היא שיש צורך להתחיל בביצוע הנשיפה בתוך שתי דקות מדרישת המכשיר, ולא מסיום הנשיפה הראשונה, זאת כפי שהעיד השוטר אוקנין (עמ' 8 לפרו' ש' 23). לאחר תום הנשיפה הראשונה ועד לדרישת המכשיר לביצוע הנשיפה השניה מבוצעות פעולות פנימיות במכשיר (עמ' 8 לפרו' ש' 3). לא הוצגו ראיות ביחס לפרק הזמן בו מבוצעות הבדיקות הפנימיות הנ"ל, הוא פרק הזמן האפשרי מתום הנשיפה הראשונה ועד להופעת הביטוי האמור על צג המכשיר.

עוד טוען הסניגור בסיכומיו כי המאשימה, אשר עליה מוטל נטל ההוכחה, נמנעה מלהעיד ממומחה או להגיש הוראות יצרן חד משמעיות שילמדו כי לא נפל פגם בפלט, לנוכח חלוף פרק זמן של 2 דקות.
אינני מקבל טענה זו. משהוכיחה המאשימה כי המכשיר נבדק ונמצא תקין בביקורת התקופתית, וכי בוצעה בדיקת כיול תקינה, עמדה היא בנטל המוטל עליה, וקמה חזקה כי המכשיר תקין. על הנאשם, הטוען כי חרף הבדיקות הנ"ל המכשיר אינו תקין, מוטל הנטל להפריך את החזקה:

"כל עוד לא הצליח הסנגור להוכיח את טענתו בדבר אי תקינות המכשיר, חזקת התקינות נותרה בעינה"
(ע"פ (ירושלים) 2648/08 קיטרובסקי נ' מדינת ישראל).

לאור האמור אני דוחה את טענת ההגנה בנוגע לאי תקינות המכשיר.

מיומנות הפעלת המכשיר:
בדיקת הינשוף בוצעה על ידי השוטר אוקנין, אשר הוסמך להפעלת המכשיר זמן רב קודם לאירוע.
על פי עדותו של השוטר אוקנין הנאשם נשף שלוש נשיפות במהלך בדיקתו, מתוכן שתיים היו תקינות והניבו תוצאות של 570 ו - 605 מיקרוגרם. בין נשיפה לנשיפה הוחלפו פיות (עמ' 11 לפרו' ש' 4-3). הבדיקות בוצעו בהתאם לנהלים ולהוראות שנראו על צג המכשיר. השוטר אוקנין ציין עוד כי ביצע בדיקת כיול יומית שהצביעה על תקינות המכשיר והוסיף כי וידא שהנאשם לא אכל, לא שתה, לא הקיא ולא עישן, כנדרש לפני הבדיקה (ת/2; עמ' 9 לפרו', ש' 28-27). כן הסביר לנאשם על משמעות הבדיקה ומשמעות הסירוב לבצעה (עמ' 10 לפרו' ש' 9-8).

ההגנה מנגד לא הראתה כל פגם ממשי בהפעלת המכשיר ומשכך אני קובע כי המכשיר הופעל כנדרש.

ממצאים נוספים המלמדים על שכרותו של הנאשם:
המסקנה בדבר שכרותו של הנאשם במועד האירוע מבוססת אפוא היטב על תוצאות בדיקת הנשיפה שנערכה לו.
אף כי די בכך כדי להביא להרשעת הנאשם, אתייחס להלן גם לתרומתם של הממצאים הנוספים למסקנה בדבר שכרותו.

לשם הוכחת שכרות על פי ממצאים נוספים יש צורך שאלו יהיו מבוססים היטב בחומר הראיות.
בענייננו, בעובדות הנוספות שהוגשו לבית המשפט אין די לבסס מסקנה כי הנאשם היה שיכור מעבר לכל ספק סביר. ריח אלכוהול מפיו של נהג, התנהגות מתחכמת וסירוב לבצע בדיקת מאפיינים, כשהם לעצמם, אינם מצביעים באופן ברור על שכרות. השוטר אוקנין העיד כי התנהגות הנאשם היתה פרועה, אולם הוא לא ידע לפרט במה באה לידי ביטוי התנהגות זו (עמ' 10 לפרו' ש' 21), ולכן אין בטענה זו כדי לתרום לבחינת מצבו של הנאשם.

אולם, התנהגותו של הנאשם במועד האירוע מחזקת את ממצאי הינשוף בדבר שכרותו. הנאשם הציג תעודת שוטר, על אף שנדרש להציג רשיונות (ת/1). לשאלה מיהו בעל הרכב השיב: "מוחמד" (שם). משהציג תעודת זהות אחז הוא את התעודה בידו באופן שהקשה על מר בלנקלידר לבחון אותה (עמ' 15 לפרו' ש' 21), ובהמשך ניסה לחטוף מידיו של מר בלנקלידר את רשיון הנהיגה. מפיו של הנאשם נדף ריח חריף של אלכוהול (ת/1, ת/2), הוא סירב לבצע בדיקת מאפיינים (ת/2), והודה כי שתה וודקה רד בול וצ'ייסר במהלך הערב (עמ' 15 לפרו' ש' 14).

המדובר בנאשם שהינו שוטר, אשר מגדיר את עצמו כ"שוטר 24 שעות" (ת/1). הנאשם מכיר היטב את המערכת המשטרתית ואת עבודת השוטרים, וכדבריו "הרי אנחנו עושים את אותה עבודה" (עמ' 17 לפרו' ש' 19). בנסיבות אלו היה מקום לצפות כי הנאשם ישתף פעולה עם השוטרים ולא ינהג בדרך מתחכמת.

אני מתקשה לקבל את טענות הנאשם כי התקיימו נסיבות שיש בהן להצדיק את התנהגותו, כיחסו של מר בלנקלידר, או נוכחות אנשים רבים במקום בו התבקש לבצע בדיקת מאפיינים. במהלך כל האירוע נכח עם הנאשם חברו, קובי בקשי (ת/3 סעיף 5, עמ' 15 לפרו' ש' 13). הנאשם נמנע מלהעיד את חברו האמור, ומשכך על בית המשפט להניח כי אילו היה הוא מעיד היה הדבר משמש לחובתו של הנאשם.

דרך התנהלותו ונטילת האחריות בשימוע שנערך לנאשם למחרת היום, בהיותו פיכח, מחזקות את המסקנה כי הנאשם היה שיכור במועד האירוע.

הפרת הזכות לחיסיון מפני הפללה עצמית:
טענה זו עלתה, לראשונה, בסיכומי הסניגור.
כאמור לעיל, המסקנה בדבר שכרותו של הנאשם מבוססת היטב על ממצאי בדיקת הינשוף, ונתמכת בממצאים נוספים. משכך, מתייתר הצורך לדון בטענה.

למעלה מן הצורך יאמר, בקצרה בלבד, כי טענת ההגנה נסתרת מהרישום בטופס תחקור החשוד (ת/2 עמוד אחרון):

"הנך מוזהר בזאת, כי אין אתה חייב לומר דבר; כי כל דבר שיאמר על ידך עשוי לשמש ראיה נגדך, וכי הימנעותך מלהשיב על שאלות עשויה לחזק את הראיות נגדך"

השוטר אוקנין אשר ערך את הטופס הנדון לא נחקר בעניין זה בחקירה נגדית, ומכאן מתבקשת המסקנה כי אין בסיס לטענה.

לא למותר לציין כי הנאשם סירב לחתום על כך שהבין את החשד ואת תוכן האזהרה. בעדותו נימק את סירובו במילים:

"ביקשתי מהשוטרים לראות מה הם רשמו על מנת שאני אאמת שהם רשמו את מה שאמרתי. הם סירבו, הם אמרו שזה לא מעניין אותי ולכן סירבתי לחתום על משהו שהם לא מציגים לי" (עמ' 18 לפרו' ש' 2-1).

הנאשם לא נימק את סירובו לחתום בחוסר הבנתו את החשדות המועלים נגדו ולא בהעדר אזהרתו מפני הפללה עצמית.
בהמשך הטופס, לאחר שהנאשם השיב לשאלות השוטר אוקנין מרצונו החופשי ואלה נרשמו על גבי הטופס, חתם הנאשם בתחתית המסמך.

התנהגותו זו, בה בחר להימנע מלחתום על אזהרתו בנימוק שלא ידוע לו מה נרשם מפיו, ובהמשך חתם על הדברים שנאמרו על ידו, מחזקת גם היא את ממצאי מכשיר הינשוף בדבר שכרותו במועד האירוע.

סוף דבר
לאור כל האמור באתי לידי מסקנה כי הוכח מעבר לכל ספק סביר ובמידה הנדרשת בפלילים כי הנאשם נהג ברכב בהיותו שיכור, ולכן אני מרשיע אותו בעבירה המיוחסת לו.

לטיעון לעונש ביום 3/3/2010 בשעה 9:20.




מרדכי כדורי, שופט     



.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נוהל בדיקת שכרות

  2. סירוב לבדיקת שתן

  3. בדיקת כיול לינשוף

  4. כיול מכשיר הינשוף

  5. הכשלת בדיקת ינשוף

  6. הוכחת נהיגה בשכרות

  7. סירוב לבדיקת ינשוף

  8. אי הסכמה לבדיקת שכרות

  9. כישלון בבדיקת מאפיינים

  10. בדיקת שכרות על ידי מתנדב

  11. הרשעה על סמך בדיקת ינשוף

  12. זיכוי מעבירת נהיגה בשכרות

  13. חזרה מהודיה בנהיגה בשכרות

  14. הקלה בעונש על נהיגה בשכרות

  15. דוגמא לזיכוי מנהיגה בשכרות

  16. בדיקת מאפיינים על ידי מתנדב

  17. נהיגה בשכרות בדיקת ינשוף 335

  18. נהיגה בשכרות תאונת פגע וברח

  19. זיכוי על סירוב לבדיקת שכרות

  20. נהיגה בשכרות בדיקת מאפיינים

  21. זיכוי בגלל כיול מכשיר הינשוף

  22. עונש מינימום על נהיגה בשכרות

  23. נהיגה תחת השפעת מריחואנה רפואית

  24. בדיקת מאפיינים לאחר בדיקת ינשוף

  25. ערעור על גזר דין נהיגה בשכרות שהתקבל

  26. ערעור על עונש קל מדי על נהיגה בשכרות

  27. הרשעה בנהיגה בשכרות על סמך בדיקת מאפיינים בלבד

  28. עבירת נהיגה בשכרות לפי סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה

  29. הודה כי שתה אלכוהול לפני נסיעתו, אך הכחיש נהיגה ברכב

  30. כתב אישום על נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה

  31. ערעור על פסק דין בית משפט תעבורה בעבירות "נהיגה בשכרות"

  32. האם תאונת דרכים בשכרות היא ''תאונה במתכוון'' לפי החוק ?

  33. נהיגה בשכרות - דגימת אוויר נשוף בריכוז אלכוהול של 515 מק"ג

  34. בדיקת הינשוף שנערכה הראתה ריכוז של 750 מיקרוגרם אלכוהול בכל ליטר אויר נשוף

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון