העמסת רכב על גרר תאונת דרכים

העמסת רכב על גרר תאונת דרכים
מבוא

1.     התובע, העובד כנהג מונית, נפגע ביום 15.03.2005 בתאונת עבודה במהלך העמסת המונית על רכב גרר.

2.     התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה ולתובע נקבעה נכות צמיתה ע"י וועדה רפואית של המל"ל בשיעור 20% נכות.
3.     השאלה המונחת לפניי הינה האם יש לסווג את האירוע כ"תאונת דרכים" שבגינו מוטלת אחריות על מי מבין מבטחות שני הרכבים, בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן:"חוק הפיצויים"), אם לאו. אם עסקינן "בתאונת דרכים" - מי מהמבטחות חבה בפיצוי התובע?

4.     הנתבעת 1 הינה המבטחת של המונית, הנתבעת 2 הינה הבעלים של רכב הגרר, הנתבעת 3 הינה המבטחת של הגרר. יצוין כי הנתבעת 1 שלחה הודעת צד ג' כנגד הנתבעות 2 ו-3.

5.     הצדדים הסכימו כי תחילה יישמעו ראיות ותינתן החלטה בשאלת החבות. הנתבעות 1 ו-3 סיכמו בכתב.

העובדות וגדר המחלוקת

6.     התובע, יליד 08.11.1958, תיאר את האירוע בתצהירו כך (סומן ת/1):
"עת נהגתי במונית... התקלקלה לפתע המונית וזאת ברחוב אלנבי בת"א. מאחר ולא יכולתי להמשיך בנסיעתי הזמנתי גרר בבעלות ו/או בחזקת גרר שי בע"מ (להלן: "הגרר") להעברת המונית למוסך. בעת העלאת המונית לגרר נתבקשתי לסייע בהעלאת המונית לגרר וזאת תוך כדי שאני נדרש לשבת במונית ולכוונה. בעת שהמונית הועמסה על הגרר וביקשתי לרדת ממנה, פתחתי את דלת המונית ומשהתחלתי לרדת מהמונית, איבדתי את שיווי משקלי ונפלתי בעוצמה חזקה על הכביש (להלן: "התאונה").

7.     בגין נזקי הגוף שנגרמו לתובע בעטיה של התאונה, הגיש את תביעתו נשוא החלטה זו. התביעה הושתתה על עילה מכוח חוק הפיצויים שכן לטענתו האירוע הינו "תאונת דרכים" כהגדרתו וכמשמעותו בחוק הפיצויים.

8.     הנתבעת 1 גורסת, כי המקרה נשוא התובענה אינו מהווה "תאונת דרכים". לטענתה, מעדות התובע בבית המשפט ומהודעתו למל"ל (סומנה נ/1) עולה כי התובע נפגע בעת שנפל מן הגרר ולא מן המונית. מלבד זאת, נטען כי נפילת התובע אינה נחשבת כשימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה, שכן קודם לאירוע נתקעה המונית ולא ניתן היה להמשיך בנסיעה בה. מטרת ירידת התובע מן המונית לא הייתה לשימוש תעבורתי ומכאן שאין תחולה לחוק הפיצויים. עוד מוסיפה הנתבעת כי אין המדובר ב"תיקון דרך" כהגדרתו בחוק הפיצויים, באשר התובע כלל לא ניסה לתקן את המונית וממילא לא היה ביכולתו לתקנה ואכן בפועל המונית תוקנה רק לאחר שהות במוסך. לחילופין, טוענת הנתבעת 1 כי התאונה אירעה בעיצומה של טעינה, ומשכך אין מדובר בתאונת דרכים, לאור ההחרגה המפורשת בחוק הפיצויים.

9.     לעומתה גורסת הנתבעת 3 כי האירוע אירע במהלך ירידת התובע מן המונית המבוטחת אצל הנתבעת 1 והינו עונה על ההגדרה של תאונת דרכים בחוק הפיצויים. בנוסף לזאת ניתן לסווג את האירוע כנופל לגדר "תיקון או טיפול דרך" ו/או פעולה המהווה חלק מהכנת הרכב לגרירה. הנתבעת מוסיפה כי אף אם ייקבע שהתובע אינו בגדר "משתמש" ברכבו, בכל מקרה לא התקיים ברכב הגרר כל שימוש למטרות תחבורה, הגרר שימש כזירה בלבד ואינו בבחינת רכב מעורב בתאונת דרכים. לחילופין, טוענת הנתבעת 3 (בדומה לנתבעת 1) כי בעת התאונה נעשה ברכב הגרר שימוש של טעינה שהוחרג בפירוש מחוק הפיצויים.

דיון

10.     חוק הפיצויים מגדיר "תאונת דרכים" כ- "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה".
בהמשך מוגדר "שימוש ברכב מנועי" כ- "נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב... ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד".

11.     במהלך חקירתו בבית המשפט העיד התובע אודות נסיבות הנפילה. מחקירתו ניתן להבין כי נפל בעת שרגל אחת שלו נותרה במונית ו/או בסמוך למונית ורגל שנייה הונחה על הגרר. ראה בעמ' 6 ו-8 לפרוטוקול:
"אתה מבקש שאתאר לך את התאונה ואני משיב לך הזמנתי והגיע גרר, התבקשתי על ידי נהג הגרר לכוון את המונית כדי להעלות אותה על הגרר. העליתי את המונית על הגרר כשאני בתוך האוטו, נהג הגרר סימן לי שהוא סיים להעלות את המונית על הגרר, שילבתי להילוך ראשון והרמתי בלם יד, והתבקשתי לצאת מהמונית. פתחתי את הדלת, שמתי רגל שמאל על הגרר וכנראה שרציתי להרים את הרגל השניה איבדתי את שיווי המשקל החלקתי ונפלתי על הכביש... אתה שואל אם הספקתי לעמוד על גבי הגרר לפני שנפלתי ואני משיב לך שכשמתי את הרגל השמאלית על הגרר אז אני כבר כמעט לא זוכר כלום. לא היה מצב ששמתי את שתי הרגליים על הגרר ואז נפלתי. (ההדגשה שלי ח.ו.ו.)
...
את אומרת לי שהתאונה קרתה כפי שהסברתי היום בבית משפט שרגל אחת הספקתי להוציא מהמונית ורגל שניה הרמתי וכשהיא היתה באוויר איבדתי את שווי המשקל ונפלתי ואני משיב לך שנכון."

12.     בהודעתו במשטרה (סומנה נ/2) ציין התובע: "הזמנתי גרר בכדי לפנות את הרכב אל המוסך המטפל. בשעה 17:10 בערך, הגרר הגיע כשעתיים וחצי לאחר מכן. כחלק מהפרוצדורה ולצורך העמסת הרכב על הגורר, נאלצתי לשהות בתוך הרכב בעת ההעמסה לגורר לצורך כיוונונו. לקראת סיום ההעמסה, בעת היציאה מהרכב, איבדתי את שיווי המשקל, ומעדתי מהגרר אל הכביש" (ההדגשות שלי, ח.ו.ו). מן האמור עולה כי התובע עצמו מציין שבעת שנפגע לא הסתיימה פעולת ההעמסה של המונית על הגרר לשם גרירתה למקום בו תתוקן.

13.     ההגדרה של שימוש ברכב מנועי בחוק הפיצויים כוללת בתוכה גם את "דחיפתו או גרירתו של הרכב". לאחר שבחנתי את נסיבות המקרה אני סבורה כי התובע נפגע במהלך פעולה נלווית לגרירת הרכב. בסוגיה זו ניתן ללמוד גזירה שווה מן הפסיקה אשר הכירה בפעולות לוואי הבאות כפעולות הכנה או סיום לחזקות המוגדרות בחוק הפיצויים. כך למשל ראה ברע"א 6223/98 שיבלי נ' הדר חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד נ"ב(5), שם בית המשפט העליון פסק כי פריסת ברזנט על מטען שהועמס במשאית הינה פעולה הקשורה קשר הדוק בפעולת הטעינה ויש לראותה כפעולת לוואי שלה.

14.     ברע"א 7509/98 אורן כהן נ' הפניקס הישראלית חברה לביטוח פ"ד נד(1) 250, נדון עניינו של ילד אשר ניסה במסגרת משחק להפעיל כננת שהותקנה בקדמת ג'יפ ונועדה לחילוצו, ולגרור את הרכב בעת שחנה בחצר בית. כתוצאה מן המשחק נתקעה ידו בתוך הכננת ונפגעה קשות. כב' הנשיא ברק פסק כי מדובר ב"תאונת דרכים" היות שיש לסווג גם פעולות הכנה לגרירה כ"גרירה" וכ"שימוש ברכב מנועי". ראה דבריו בעמ' 256-257:
"בענייננו, המערערים טוענים, כי השימוש בכננת מהווה "שימוש ברכב מנועי" שכן הוא עולה כדי "דחיפתו או גרירתו". הכננת נועדה לחילוץ עצמי של הג'יפ. חילוץ עצמי מהווה גרירה עצמית של הג'יפ. על כן, ניתן לסווג את פעולת החילוץ העצמי כ"גרירה". ממילא, גם תאונות שיתרחשו במהלך פעולות ההכנה לגרירה יסווגו כ"גרירה" וכ"שימוש ברכב מנועי". השאלה היא, האם במקרה דנן, בו הג'יפ לא היה תקוע ולא היה זקוק לגרירה, עדיין יש לסווג את התאונה שהתרחשה כתוצאה מהשימוש בכננת כגרירה? התשובה על כך, לדעתי, היא חיובית. הגדרת ה-"שימוש" אינה קובעת כי "גרירה" תחשב כתאונת דרכים כאשר הרכב תקוע. נחיצות הגרירה אינה רלוונטית להגדרה, ממש כשם שנחיצות הנסיעה ברכב אינה רלוונטית לשאלה האם הנסיעה מהווה "שימוש". אין מקום להגביל את המונח "שימוש" לשימוש נחוץ בלבד... מטעם זה, אין מניעה לראות בשימוש שעשו הילדים בכננת, משום "שימוש ברכב מנועי" כהגדרתו בחוק הפיצויים בהיותו חלק מפעולת ה"גרירה." (ההדגשה שלי, ח.ו.ו)
יצוין כי עתירה לקיום דיון נוסף, דנ"א 1963/00, נדחתה.

15.     בעניין זה מציין המלומד אנגלרד בספרו פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מהדורה שלישית, עמ' 59 כי:
"נראה כי תאונה שהיא תוצאה של סיכון תחבורתי, כגון התדרדרות של הנגרר, ממלא את היסוד של שימוש למטרות תחבורה. כמו כן, כל פעולה המכוונת והקשורה לביצוע הגרירה על ידי רכב גורר, כגון חיבור הנגרר לגורר, או לסיום הגרירה, כגון ניתוק הנגרר מהגורר, נחשבת למטרות תחבורה." (ההדגשה שלי, ח.ו.ו)
בענייננו פעולת הגרירה של המונית טרם נסתיימה ופגיעת התובע ארעה בעיצומה של הגרירה.

16.     על אף היות מנוע המונית מושבת בעת התאונה, לא ראיתי לקבל את טענת הנתבעת 1 שהובאה בסיכומים מטעמה, כי המונית אינה כלי רכב אלא "ארגז מתכת בלבד ללא מנוע". המונית נותרת בגדר "כלי רכב" אף אם אירעה תקלה כלשהי, דבר אשר הינו חלק בלתי נמנע מן המכאניקה של כל רכב. הסיכונים הכרוכים בהעמסת המונית על גבי הגרר באים בגדר הגדרת "שימוש למטרות תחבורה", כחלק מהכנת המונית לשם גרירתה, באופן המחיל עליה את חוק הפיצויים.

17.     מכאן שמבחינת הנתבעת 1 נכנסים אנו לגדר תחולת החוק. ראה בהמשך דיון בשאלה החזקות הגוברות.

האם אין מדובר גם בחריג של טעינה ופריקה?

18.     היות ויש לראות במונית משום מטען המועמס על גבי רכב הגרר, פעולת התובע היוותה חלק מתהליך הכנת המונית לצורך הטענתה ומכאן שחל גם חריג הטעינה שבחוק הפיצויים. עד כה לא התוו בפסיקה גבולות מדויקים לפעולות טעינה ופריקה ויש לבחון כל מקרה לגופו. על כך ראה בספרו של אנגלרד, בעמ' 94:
"האמת ניתנת להיאמר: קשה מאוד לקבוע מבחן שיטתי לגבולותיהם של מושגי טעינה ופריקה על פעולות הלוואי שלהם. אין אפשרות אחרת מאשר לעיין באופן קזואיסטי בהלכות שנפסקו."

19.     ברע"א 6454/99 "אריה" חברה לביטוח בע"מ נ' דואני יעקב, פ"ד נו(3), 495 נפסק:
"אכן, פעולות הטעינה והפריקה עשויות לכלול גם פעולות לוואי... אולם במה דברים אמורים: במקום שבו פעולת הלוואי היא חלק אינטגרלי של פעולת הטעינה או הפריקה וקשורה עמן בקשר הדוק. קשר זה נבחן על פי מידת הצורך בביצוע פעולת הלוואי, המידה שבה מקלה אותה פעולה על הפריקה או הטעינה, סמיכות הזמנים שבין פעולת הלוואי לבין פעולת הפריקה או הטעינה, ועתים אף סמיכות המקום שבו מבוצעת פעולת הלוואי למקום שבו מבוצעת פעולת הפריקה או הטעינה."
ברע"א 7617/97 קרנית נ' אלשעאר, פ"ד נה(1), 861, נדון מקרה בו אדם נפגע שעה שפעל לסגירת הדופן האחורית של ארגז משאית, דופן אשר נפתחה קודם לכן לשם טעינת המשאית. במהלך סגירתה, נשמטה הדופן ופגעה בו. כך פסק שם כב' השופט אור:
"אכן, השאלה שעלינו להכריע בה היא, אם סגירת הדופן (או הדלת) האחורית של המשאית, אשר נפתחה קודם לכן לצורך טעינת המשאית, מהווה חלק מפעולת הטעינה אם לאו. לדעתי, התשובה לכך חיובית. אין ספק, שפתיחת הדופן האחורית של המשאית לצורך טעינת המשאית, כמו גם סגירתה עם סיום הטעינה מהוות פעולות לוואי של הטעינה. פתיחת הדופן נעשתה כדי לאפשר את הטעינה או להקל עליה, סגירתה בסמוך לאחר הטעינה באה להשלים את פעולת הטעינה על-ידי השבת הרכב למצבו הקודם, הרגיל, קודם פעולת הטעינה. מדובר בפעולות המהוות חלק אינטגרלי של פעולת הטעינה של אותה משאית, ועל-כן יש לראותן כפעולות לוואי של הטעינה וכחלק שלה."

20.     הפסיקה שהובאה לעיל משקפת את הגישה המשפטית המנחה, שהכירה בפעולות נלוות כגון סגירת דלת רכב בו הובל מטען כחלק בלתי נפרד מן הטעינה. הדברים יפים אף לענייננו, עת נפגע התובע בעודו יורד מן המונית בסיומן של פעולות הכוונה שביצע לצורך הטענת המונית על הגרר.

על כן מבחינת הנתבעת 3 עסקינן בתחולת החריג של טעינה ופריקה ואין תחולה לחוק.

     האם מדובר בתיקון דרך?

21.     עוד אני סבורה כי אין לראות בפעולה בה נפגע התובע משום "טיפול דרך או תיקון דרך" שכן התאונה ארעה שעתיים וחצי לאחר השבתת המונית, ולא תוך כדי נסיעתה כפי שמצריך מונח זה. בע"א 4469/95 חדר יונס דראושה נ' אררט חברה לביטוח בע"מ פ"ד נ (3) 475 מגדיר כב' הנשיא ברק:
"טיפול דרך נועד למנוע או להקטין את הסיכון התעבורתי, והוא נעשה אגב הנסיעה או לצורך המשכתה המיידית."הפסיקה והספרות המשפטית פירשו באופן מצומצם את המונח "טיפול דרך". יצוין כי התובע לא נפגע בעת שעשה ניסיון כלשהוא לתקן את הרכב ולא עמד להמשיך בנסיעה במונית אלא אך ביצע את שנתבקש - סיוע בהעלאת המונית לגרר, היינו התובע נפגע תוך כדי פעולת הגרירה.

היחס שבין החזקה המרבה של "גרירה" לבין חריג "הטענה והפריקה".

22.     לאור דברי שלעיל הרי שבענייננו חלה, מצד אחד, אחת מן החלופות שהוכרו כ"שימוש ברכב מנועי", ומנגד חריג הטעינה והפריקה שבחוק הפיצויים. בתחרות שבין אחת מדרכי "השימוש" שבהגדרות המשנה בחוק הפיצויים לבין חריג הפריקה והטעינה, נפסק מפי כב' השופט ריבלין ברע"א 418/03 אוסם תעשיות מזון בע"מ נ' סמג'ה יעקב ואח', פ"ד נט (3) 541:
"סבורני כי מן הראוי לאמץ את המודל, לפיו מקום בו ניתן לשייך אירוע אחד למספר קטגוריות בהגדרת השימוש, כאשר על-פי אחת מהן מהווה הפעולה "שימוש" ועל פי האחרת - לאו, תקום לנפגע זכאות על-פי חוק הפיצויים (ובלבד, כמובן, שמתקיימות יתר הדרישות המנויות בחוק זה).
...
ניתן להניח כי גם פעולה של עלייה למשאית או ירידה ממנה, לצורך טעינה ופריקה, עשויים להיחשב פעולות-לוואי של הטעינה והפריקה. זאת, מקום בו נועדו הפעולות הלאה לאפשר, להקל או להשלים את מלאכת הטעינה והפריקה שטרם נסתיימה. ודוק: מצבי הכניסה והירידה אינם עשויים מקשה אחת... אלא... השימוש המוכר - כניסה לרכב או יציאה ממנו - די בו כדי להביא את המקרה בגדר חוק הפיצויים. על-פי מודל זה, גם אם נראה בפעולת העלייה לרכב או הירידה ממנו, כפי שהתרחשה בערעורים שבפנינו, כפעולת לוואי הקשורה בזיקה הדוקה לטעינה או לפריקה, גם אז, לא תישלל תחולת החוק". (ההדגשה שלי - ח.ו.ו.)

על מי מהמבטחות חלה האחריות לפיצוי התובע?

23.     המבחן העיקרי צריך להיות אם כן בחינת תכליתה של הפעולה במהלכה אירעה הפגיעה. פעולת התובע הייתה כאמור חלק מן הגרירה והנתבעת 1 - מבטחת המונית, חבה כלפי התובע.

24.     מנגד ראיתי לקבל את הטענה כי בענייננו לא מתקיימים התנאים הנדרשים ל"תאונה מעורבת" בהתאם לסעיף 3 (ב) לחוק הפיצויים (הדן באדם אשר נפגע מחוץ לכלי הרכב בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב). בע"א 554/98 מדינת ישראל נ' עיסא אלראהב, פ"ד מה (2) 338, נדונה שאלת זיקתו של נפגע המצוי מחוץ לרכב בו השתמש עובר לפגיעה. באותו מקרה יצא הנהג מהרכב, פתח את מכסה המנוע ואת פקק הרדיאטור. בעת פתיחת הפקק, פרצו מים והנהג קפץ לאחור ונפגע על ידי רכב חולף. בית המשפט העליון קבע שם כי הנפגע ייחשב כמשתמש ברכבו גם אם הוא נמצא מחוצה לו, כאשר הימצאותו של הנהג מחוץ לרכב קשורה בטבורה לשימוש בו ולמעשה מהווה אותו השימוש.

25.     גם כאשר דובר ביציאה ממושכת יותר מהרכב, הכיר בית המשפט בנהג כמשתמש ברכבו. ראה בע"א 3956/97 חברת הביטוח הלאומית בע"מ נ' סולימאן מוחמד ואח', פ"ד נו (6) 821, שם נדון מקרה בו הנפגע עצר את רכבו שהתקלקל בצד הדרך, דומם את המנוע והציב משולש אזהרה. הוא שלח את בנו לקרוא לחשמלאי והלך לקנות סיגריות. בין לבין ניסה אדם נוסף שהיה עמם ברכב לתקן את הרכב בעצמו וכן באמצעות בעל רכב אחר. באותה עת שב הנפגע מרכישת הסיגריות ובעודו עומד מחוץ לרכב בצדו השמאלי הוא נפגע על ידי כלי רכב חולף. באותו מקרה למרות שהנפגע הספיק לעזוב את הרכב ללכת לקנות סיגריות ולחזור הוא נחשב כמשתמש בו. השופט אנגלרד קבע בפסק הדין כי:
"ואמנם במקרה שלפניי הימצאותו של הנפגע מחוץ לרכב הייתה עקב הקלקול שחל ברכבו. הנפגע עמד סמוך לרכבו והיה נכון בכל רגע לסייע בתיקון הרכב או בבדיקה האם הרכב תקין. בנסיבות אלה, הפגיעה בנפגע על יד רכב חולף באה עקב השימוש ברכבו שלו."
מכאן, שכאשר ההימצאות מחוץ לרכב באה בגדר אחת מהחלופות הנזכרות בהגדרת שימוש ברכב מנועי, אין מקום להכיר בתאונה כמעורבת ואין מקום לחלוקת נטל הפיצוי בין המבטחים השונים [על כך ראה גם בספרו של כב' השופט ריבלין תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית, בעמ' 331].

26.     המקרה אשר מונח כעת בפניי דומה בנסיבותיו לנסיבות ת"א (עפולה) 4890/01 עודתאללה עבד נ' גרר אבו רמזי ובניו בע"מ ואח', תק-של 2004(2), 422, שם דובר על תובע אשר עלה על משטח של גרר לשם הורדת רכב נגרר, פתח את הדלת השמאלית הקדמית של הרכב הנגרר ושחרר את תיבת ההילוכים שלו כאשר רגל שמאל עומדת על משטח הגרר ורגל ימין תלויה באוויר. לאחר ששחרר את תיבת ההילוכים ניסה להחזיר את רגל ימין למשטח אך פספס אותו, איבד את שיווי משקלו ונפל מן הגרר אל משטח האספלט. כב' השופט בנימין ארבל קובע שם כדלקמן:
"מן האמור, לא נותר לי אלא להסיק כי יציאתו של התובע היתה במהלך היציאה מתוך הרכב הנגרר, בתום פעולת שחרור בלם היד של הרכב הנגרר, אשר עמד אותה עת על גבי משטח העמסה של המשאית. מן העובדות דלעיל אין להסיק אלא, כי פעילותו של התובע נעשתה כחלק מתהליך פריקתו של הרכב הנגרר מן המשאית, והכנתו להסעה. אין ספק כי פעולה זו מהווה חלק מתהליך השימוש התחבורתי ברכב הנגרר. נותרה השאלה האם מאורע זה מהווה אף חלק מן הסיכון התחבורתי הקשור במשאית.סבורני כי על שאלה זו יש להשיב בשלילה. אין חולק כי המכונית הנגררת הינה "כלי רכב" כמשמעה בחוק, כאשר הסיכונים התחבורתיים הכרוכים בשימוש בה, לרבות הסעתה במהלך תהליך פריקתה ממשאית הגרר, והכנתה להסעה זו - סיכונים שבגדר הגדרת שימוש ברכב מנועי הינם, וככאלה מכוסים על פי הוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ז-1977. מאידך, יש לראות במכונית זו אף משום "מטען", המועמס על גבי המשאית. פעולת שחרור הבלם היוותה חלק מן התהליך של הכנת המכונית הנגררת לצורך פריקתה, וככזאת, אף חלק מתהליך הפריקה, והפעולות הנלוות אליו... לנוכח כל האמור, אני קובע כי האירוע דידן, מהווה תאונת דרכים, אולם זאת ביחס למכונית הנגררת. מאידך, אין לראות במאורע משום תאונת דרכים, ככל שהדבר נוגע למשאית הגרר המבוטחת על ידי נתבעת 2, שכן לגביה מדובר בפעולת טעינה ופריקה הנכללת במסגרת החזקה החלוטה הממעטת." (ההדגשה שלי - ח.ו.ו.)

27.     מכל האמור לעיל ובהתייחס לנסיבות התיק שבפניי, אני קובעת כי באשר למונית אותה ביטחה הנתבעת 1 - האירוע מהווה תאונת דרכים כמשמעותה בחוק הפיצויים ואילו באשר לרכב הגרר - מוחרגת החבות על פי חריג טעינה ופריקה שבחוק הפיצויים ועל כן יש לדחות את התביעה כנגד הנתבעות 2 ו-3.

סוף דבר

28.     ראיתי לקבוע כי בכל הנוגע למונית בה נהג התובע מדובר בתאונת דרכים ולפיכך קמה עילה מכוח חוק הפיצויים כלפיי מבטחת המונית, הנתבעת 1.

29.     כמו כן ראיתי לקבוע כי בכל הנוגע לגרר חלה ההחרגה שבחוק הפיצויים ולפיכך אני דוחה את התביעה כלפיי הנתבעות 2 ו-3. משמעות החלטתי הינה גם דחיית ההודעה לצד ג' ששלחה הנתבעת 1 לנתבעות 2 ו-3.

30.     התביעה תמשיך להתנהל כנגד הנתבעת 1, על פי חוק הפיצויים.

31.     הנתבעת 1 תשא בהוצאות משפט שנגרמו לנתבעות 2 ו-3 בסך של 5,000 ₪ בצרוף מע"מ. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
     לא ראיתי לחייב התובע לשאת בהוצאות אלו שכן צרוף הנתבעות 2 ו - 3 נעשה לאור טענות הנתבעת 1 בכתב ההגנה (סעיף 1 ב').

32.     קדם משפט שקבוע ליום 27.10.08 יידחה ויתקיים ביום 9.2.09 שעה 10:00.

33.     לקראת קדם המשפט יגישו הצדדים תחשיבי נזק. לתחשיבים יצורפו מסמכים לתמיכה בטענות בתחשיבים וכן חוו"ד אקטוארית לעניין שיעור ניכוי גמלאות המל"ל.

34.     המזכירות תמציא העתק החלטתי לצדדים בדואר.

ניתנה היום כ"ד בתשרי, תשס"ט (23 באוקטובר 2008) בהעדר הצדדים.


ח. וינבאום וולצקי, שופטת     


הדסה/קלדנית

546783





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. המבחן הייעודי

  2. החזקה המרבה

  3. כאב וסבל מלא

  4. תאונות דרכים קלות

  5. תאונת דרכים עצמאי

  6. מהי תאונת דרכים ?

  7. מחפרון תאונת דרכים

  8. הסעת נוסעים בתשלום

  9. תאונת דרכים בכוונה

  10. תאונת דרכים ללא מגע

  11. תאונת דרכים מכוונת

  12. תאונת דרכים של מורה

  13. תאונת דרכים במתכוון

  14. 20% נכות תאונת דרכים

  15. תאונת דרכים 20% נכות

  16. סעיף 6 ב לחוק הפלת''ד

  17. תאונות דרכים פגע וברח

  18. תאונת דרכים עולה חדשה

  19. 23% נכות בתאונת דרכים

  20. צליעה עקב תאונת דרכים

  21. תאונת דרכים 37% נכות

  22. תאונת דרכים טרנספורטר

  23. תאונת דרכים ילד בן 13

  24. טריקת דלת תאונת דרכים

  25. פגיעה ברכב בפניית פרסה

  26. טיפול דרך תאונת דרכים

  27. פגיעת ראש בתאונת דרכים

  28. פגיעה ברכב לימוד נהיגה

  29. תאונת דרכים בגלל צפירה

  30. התאמת דיור תאונת דרכים

  31. תאונת דרכים פגיעה בטחול

  32. איבוד הכרה בתאונת דרכים

  33. החלפת גלגל תאונת דרכים

  34. פגיעה בירך בתאונת דרכים

  35. התחזות נפגע תאונת דרכים

  36. טעינה ופריקה תאונת דרכים

  37. התעלפות לאחר תאונת דרכים

  38. שוד דרכים - תאונת דרכים

  39. תאונת דרכים פגיעה בפנים

  40. תאונת דרכים קלה של ילדים

  41. הוכחת גרסה לתאונת דרכים

  42. פגיעה מוחית בתאונת דרכים

  43. פריקה וטעינה תאונת דרכים

  44. תאונת דרכים בכניסה לקיבוץ

  45. ביטוח סחר רכב תאונת דרכים

  46. תאונת דרכים לא תושב ישראל

  47. תאונת דרכים בשירות לאומי

  48. פציעה קשה ביד בתאונת דרכים

  49. תובע סדרתי על תאונות דרכים

  50. קומה (תרדמת) - תאונת דרכים

  51. תאונת דרכים נוסע מחוץ לרכב

  52. העמסת רכב על גרר תאונת דרכים

  53. חתכים בפנים עקב תאונת דרכים

  54. ביטוח תאונת דרכים גורר נגרר

  55. תאונת דרכים בגלל סטיה שמאלה

  56. פגיעה קלה מאוד בתאונת דרכים

  57. בעיות נפשיות עקב תאונת דרכים

  58. ירידה בהכנסה עקב תאונת דרכים

  59. תאונת דרכים עולה חדשה מרוסיה

  60. תאונת דרכים לאחר שחרור מהצבא

  61. תאונת דרכים קטין פחדים חרדות

  62. קרע בעורק הטחול בתאונת דרכים

  63. פגיעה נפשית עקב תאונת דרכים

  64. זיהוי הרכב הפוגע בתאונת דרכים

  65. פגיעה ברקמת המוח בתאונת דרכים

  66. תאונת דרכים דיסקופטיה ניוונית

  67. תאונת דרכים בגלל מחסום משטרתי

  68. חובת הקטנת הנזק בתאונות דרכים

  69. תאונת דרכים בזמן תיקון טרקטור

  70. תאונת דרכים צליפת שוט 3% נכות

  71. שימוש במשאבת בטון תאונת דרכים

  72. פגיעה בפרק הירך בתאונת דרכים

  73. שיתוק בגפיים בגין תאונת דרכים

  74. קשר בין כאבי ראש לתאונת דרכים

  75. קרעים בכבד ובטחול בתאונת דרכים

  76. תאונת דרכים בכניסה למעלה אדומים

  77. נכות אורטופדית 25% בתאונת דרכים

  78. חייל בשירות סדיר - תאונת דרכים

  79. אי הרגשת כאבים אחרי תאונת דרכים

  80. נכות תפקודית בעקבות תאונת דרכים

  81. קשיים בהליכה בעקבות תאונת דרכים

  82. תאונת דרכים בין שני רכבים פרטיים

  83. הכרעה בסוגיית החבות בתאונת דרכים

  84. פגיעה בפנים של ילדה בתאונת דרכים

  85. לקיחת רכב ללא רשות - תאונת דרכים

  86. הנשמה מלאכותית בעקבות תאונת דרכים

  87. סתירות בגרסה של התובע בתאונת דרכים

  88. תאונת דרכים לאחר פניית פרסה ברמזור

  89. פיצוי 25% בתאונת דרכים בדרך לעבודה

  90. תאונת דרכים בנתיב האמצעי מתוך שלושה

  91. תאונת דרכים בגלל התעטשות בזמן נהיגה

  92. תאונת דרכים של נהג שנהג ברכב של אביו

  93. אי קבלת טיפול רפואי לאחר תאונת דרכים

  94. זריקת חפץ על רכב - האם תאונת דרכים ?

  95. פחד מחושך אצל ילדים לאחר תאונת דרכים

  96. הפסד זכויות סוציאליות עקב תאונת דרכים

  97. הגבלה קשה בתנועות הגב עקב תאונת דרכים

  98. ערעור על דחיית תביעה בגין תאונת דרכים

  99. הפרעת דחק פוסט-טראומטית לאחר תאונת דרכים

  100. תאונת דרכים: רכב נסע החליק והתנגש בקיר

  101. נטל השיכנוע בעניין התרחשות תאונת דרכים

  102. תאונת דרכים למי שאינו אזרח ותושב ישראל

  103. סטיה בדרך במקובלת לעבודה - תאונת דרכים

  104. ערעור על גובה הפיצוי לנפגעת תאונת דרכים

  105. מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בתאונת דרכים ?

  106. פגיעה בתאונת דרכים בעת נהיגה בדרך לעבודה

  107. האם חל החריג הקבוע בסעיף 7 לחוק הפלת"ד ?

  108. פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת RSD

  109. ערעור על פיצויים לקטין שנפגע בתאונת דרכים

  110. תאונת דרכים ללא נכות - טיפולי פיזיותרפיה

  111. פגיעה במהלך סיוע לנפגעים לאחר תאונת דרכים

  112. פיצויים לנפגע בתאונת דרכים עם מספר כלי רכב

  113. ערעור לעליון על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  114. פגיעה ביד ימין במהלך תאונת דרכים בעת חופשה

  115. תאונת דרכים 3% נכות בגין הגבלה קלה בתנועות

  116. עובד שנפגע בתאונת דרכים שהתרחשה ברכב המעביד

  117. תאונת דרכים כדי ירידה מהרכב לצורך המשך נסיעה

  118. ערעור על דחיית תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים

  119. תאונת דרכים ביציאה מחניון על מנת להשתלב ימינה

  120. גרסה ראשונית להתרחשות תאונת דרכים במסמכים הרפואיים

  121. תאונת דרכים בת"א בתוך המתחם הכניסה לשדה התעופה דוב

  122. פסקי דין פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת crps

  123. תחולה טריטוריאלית - חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  124. האם נפגע תאונת דרכים חייב למצות את הליכי קביעת נכותו ?

  125. תאונת דרכים בדרך איילון לכיוון צפון מתחת לגשר וולפסון

  126. נפגע בתאונת דרכים כאשר נפל מטנדר בזמן עבודתו (בחקלאות)

  127. מורה עתרה לפיצוי על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  128. תאונת דרכים בנסיעה לאחור באופן מפתיע - פגיעה קשה בגב תחתון

  129. תאונת דרכים: "contution" ("חבלה") במותן, בירך ימין ובגב תחתון

  130. צורת נזקים עקב תאונת דרכים המותירה סימני שאלה על הוכחת התביעה

  131. תאונת דרכים - החזר 80% מסך הגמלאות והתשלומים ששילם ביטוח לאומי

  132. ארבע תביעות בגין נזקים שנגרמו לכלי רכב שונים אשר היו מעורבים בתאונת דרכים

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון