מכרז לאספקת ארוחות מוכנות לילדי צהרונים

     הצדדים
1.     המשיבה 1 היא חברה עירונית, בשליטתה של עיריית רמת גן.
     כל יתר הצדדים הן חברות העוסקות בתחום ההסעדה (קייטרינג).
     למען הנוחיות והקיצור יכונו הצדדים להלן: המבקשת - גור, המשיבה 1 - מב"ע, המשיבה 2 - כפיר, המשיבה 3 - שליס, המשיבה 4 - מגש.

     המכרז ותוצאותיו
2.     בחודש ינואר 2006 פירסמה מב"ע מכרז לאספקת ארוחות מוכנות לילדי צהרונים ומועדוניות ברמת גן לשנת הלימודים תשס"ז, שתחילתה ביום 1/9/06 (להלן - המכרז, צורף כנספח ת/2 לתובענה). החברות הצדדים בתובענה זו הגישו הצעותיהן למכרז, יחד עם חברות נוספות.
     ביום 30/4/06 החליטה ועדת המכרזים של מב"ע לקבל את הצעותיהן של כפיר, שליס ומגש.
     עוד החליטה הועדה, כי "במידה ואחת החברות לא תעמוד בדרישות נדון בניהול משא ומתן עם חברת אייל גור".

     התובענה
3.     גור עותרת לבית המשפט להכריז על פסלותן של ההצעות שהגישו כפיר ושליס, מחמת פגמים שנפלו בהן, ולהכריז עליה כאחת החברות הנבחרות במכרז.
     מב"ע, כפיר ושליס מכחישות את הפגמים הנטענים ומעלות טענות שכנגד בקשר לכשרות ההצעה של גור וכנגד הגשת התובענה והסעדים הנתבעים בה.
     להלן, אתייחס לטענות שהעלו הצדדים.

     האם חלה על מב"ע החובה לפעול על פי דיני המכרזים?
4.     שאלה זו הועלתה על ידי מב"ע.
     לטענתה, תאגיד עירוני אינו מחויב כיום להתקשר בחוזה על פי מכרז, שכן חוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 (להלן - חוק המכרזים) לא כלל, עד לתיקון בחוק חובת המכרזים (תיקון מס' 14) התשס"ב-2002 (להלן - התיקון), תאגיד עירוני, בין הגופים, שחלה עליהם החובה לפעול על פי חוק המכרזים. התיקון צירף לגופים אלה גם תאגיד מקומי, אולם חלות התיקון הוכפפה לפרסום תקנות (סעיף 5 לתיקון), וכיוון שאלה טרם הותקנו, הרי שהתיקון לא חל. מב"ע מפנה בענין זה לפסק דינו של כב' השופט זפט ב-עת"מ 1530/04 צור נ' עיריית ראשון לציון ואח'.

5.     אמנם, מפסק דינו של כב' השופט זפט עולה, כי על פי המצב היום, שבו טרם הותקנו התקנות, לא חלה על תאגיד עירוני חובה על פי חוק המכרזים לפעול בדרך של מכרז, אולם תוצאתו המיידית של פסק דין זה נועדה לציין את חוסר סמכותו הענינית של בית המשפט לענינים מינהליים לדון באותו ענין שהובא בפניו.
     ודאי, שפסק הדין לא נועד לבטל את חובתו של תאגיד עירוני לפעול על פי דיני המכרזים, כפי שנקבע בפסיקת בית המשפט, כולל בית המשפט העליון.
     לסקירת הפסיקה בדבר היקף חובת המכרז מכח פסיקת בית המשפט, ראו ספרו של עומר דקל, מכרזים (להלן - דקל), חלק ראשון, עמ' 252-261.
     לענין חובתם של תאגידים עירוניים לפעול על פי דיני המכרזים, ראו ספרו של הרציג, דיני מכרזים (להלן - הרציג), עמ' 62-68.
6.     מלבד זאת, עצם הפניה לציבור בהליך של מכרז, כפי שנעשה במקרה דנן, מחייבת את מפרסם המכרז לפעול על פי כל דיני המכרזים, כפי שהתגבשו בחוק ובפסיקה, אף אם מפרסם המכרז לא היה מחויב מלכתחילה לפעול בדרך של מכרז (הרציג, שם).

7.     התוצאה היא, שטענת מב"ע, לפיה, אין לדון בנושא דנן על פי דיני המכרזים, נדחית.

     הפגמים הנטענים - כללי
8.     בכתב התובענה ביקשה גור לפסול את זכייתן של כפיר ושליס בגין שני פגמים, שנפלו בהצעות שהגישו, פגם אחד לכל אחת:
     כפיר - לא הגישה הצעת מחיר לכלים חד פעמיים (להלן - סכו"ם),
     שליס - תוקף הערבות הבנקאית שצורפה להצעתה היה 3 חודשים בלבד, במקום שנה.
     במהלך הדיון העלתה גור פגמים נוספים בהצעות שהועלו, תוך שבאי כח הצדדים האחרים התנגדו להרחבת חזית.
     בסיכומיה, שבה גור והתמקדה בשני הפגמים שנטענו בכתב התובענה, שמכוחם יש לפסול את זכייתן של חברות אלו במכרז.
     טענה שלא נטענה בסיכומים, כאילו נזנחה ואין להתייחס אליה (ע"א 16/89 ורדים חברה לגידול פרחים בע"מ נ' החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מ, פ"ד מה(5) 729).
     משכך, יתמקד המשך הדיון בשני הפגמים דלעיל בלבד.

     הפגם הנטען בהצעת כפיר
9.     המציעות נדרשו להציע מחיר עבור מנה אישית ארוזה ומחיר עבור ארוחה בתפזורת.
     לשם כך הוכנו שני טפסים, שכונו נספח א' ונספח ב', המפרטים דוגמאות שבועיות של התפריטים הנדרשים למנה אישית ולארוחה בתפזורת, שבהם נדרש המציע לציין את המחיר המוצע על ידו.
     כן צורף נוסח החוזה, שעל פיו תבוצע ההתקשרות בין מב"ע לבין המציע הזוכה.
     סעיף 6 לנוסח החוזה מתייחס למחירים בגין מנה ארוזה וארוחה בתפזורת, אך מופיעה בו התייחסות נוספת, למחיר הנדרש עבור סכו"ם.
     כפיר לא הגישה הצעת מחיר עבור סכו"ם.
     לטענת גור, יש בכך כדי לגרום לפסילת הצעתה וזכייתה של כפיר.
     מב"ע וכפיר מתנגדים לפסילת ההצעה והזכייה.

10.     טענתה העיקרית של כפיר היא, כי המציעים כלל לא היו חייבים להגיש הצעות מחיר לסכו"ם אלא לארוחות בלבד. זאת, משום שהצעתם היתה צריכה להיות מובאת בטפסים הנזכרים, נספחים א' ו-ב' האמורים, בלבד, ועל פיהם לא נדרשה הצעת מחיר לסכו"ם.

11.     אכן, המילים המפורשות "הצעת הקבלן" מופיעות בטפסים האמורים בלבד, וכך הם מכונים גם בהזמנה שפרסמה מב"ע (סעיף ז' סיפא).
     צא ולמד, כי כל אימת שמוזכרת "הצעה" בהזמנה, הכוונה היא לטפסים אלה.
     כיוון שבטפסים אלה לא נדרשה הצעת מחיר לסכו"ם, הרי, שעל פניו, לא נדרשו המציעים להגיש הצעת מחיר לסכו"ם.

12.     אמנם, המציעים נדרשו, על פי האמור בהזמנה (סעיף ז') לחתום גם על דוגמת החוזה, אך אין ללמוד מכך, כי הם נדרשו גם למלא את הפרטים החסרים בחוזה. החתימה על דוגמת החוזה נועדה להעמיד מראש בפני המציע את התנאים שיכללו בחוזה שיחתם עמו, אם הצעתו תזכה, ולהבהיר למציע, כי הוא אינו זכאי להעלות הסתייגויות לגביהם (כמצוין בראשית אותו סעיף). החתימה ממש על החוזה המחייב נעשית רק לאחר הזכיה (סעיף ט' להזמנה).
13.     גם העובדה, שועדת המכרזים ציינה בפרוטוקול ישיבת פתיחת מעטפות המציעים, ביום 22/2/06 (נספח ת/10 לתובענה), כי על כפיר להשלים את הצעת המחיר לסכו"ם, והעובדה שכפיר הגישה את הצעת המחיר לסכו"ם במועד מאוחר יותר (מכתבה למב"ע, מיום 2/5/06, נספח ת/6 לתובענה), אין בו כדי להצביע על חובת המציע לציין הצעת מחיר לסכו"ם.
     אף על פי כן, היה על מב"ע, כדי לשמור על מראית עין של התנהלות תקינה, שלא לקבל את הצעת המחיר הנוספת, לאחר שמעטפות המציעים כבר נפתחו.
     לכל היותר ניתן לומר, כי ניסוח המכרז וטפסיו אינו ברור דיו, כדי לענות על השאלה, האם נדרש מהמציע לתת הצעת מחיר גם לסכו"ם.
     אך, כבר נפסק, כי מקום, שבו תנאי המכרז אינם ברורים כל צורכם, וניתן לפרשם באופנים שונים שמידת סבירותם שווה, יש להעדיף פרשנות המקיימת את ההצעה על פני פרשנות הפוסלת אותה (ע"א 4605/99 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל, פ"ד נה(1), 9-10).

14.     העד מטעם מב"ע, מנהלה, מר יאיר דמרי, תמך בעמדתה של כפיר (עמ' 28): "לא מופיע במכרז דרישה להצעת מחיר עבור כלים חד פעמיים. וזה דבר שאנו מנהלים מו"מ עם חתימת החוזה, בין היתר על כלים חד פעמיים, כיוון שכלים חד פעמיים זה לא דבר שמתבקש. יש גנים שיש להם כלים משלהם, שהסייעת שוטפת את הכלים, אנו משתדלים לא לתת בכלים חד פעמיים. רק במקרה שאין מטבח בגן, או שיש הרבה ילדים בגן", ובעמ' 34: "כיוון שההחלטה על כלים חד פעמיים אינה חלק מתנאי המכרז, ואז חברה שהועדה החליטה על התקשרות איתה אנחנו מדברים גם על כלים חד פעמיים. זה לא עסקת חבילה עם כלים חד פעמיים, יכולה להיות חברה שתעבוד אתנו ולא תספק את הכלים החד פעמיים, שתספק רק את הארוחה. המכרז היה על מזון, היה מפרט מאד מסודר ולא דיבר על כלים חד פעמיים".

15.     אינני מבסס את החלטתי על החלק היחסי הקטן שתופסת הצעת המחיר לסכו"ם (בין 30 ל-50 אג', על פי ההצעות שהוגשו), מתוך הצעות המחיר לכלל המנה (בין 8 ל-10 ₪, על פי ההצעות שהוגשו), משום שדמרי בעדותו (עמ' 40) ייחס חשיבות רבה גם לפער בסך שקל אחד למנה בין הצעותיהן של הזוכות לבין הצעתה של גור, ואם כך, יש, לכאורה, גם חשיבות לסך של 30 עד 50 אג' למנה, אך כעולה מדברי דמרי לעיל, צירוף סכו"ם לא נעשה בכל מנה ובכל מקרה, כך שהחלק היחסי שנוטל מחיר הסכו"ם בכלל המנה הינו קטן אף יותר, ועובדה זו מסייעת למסקנה, לפיה אין לפסול את הצעתה של כפיר בגין כך שלא הגישה הצעת מחיר לסכו"ם.

16.     בין כה וכה, כפי שיפורט עוד להלן, כפיר, למרות זכייתה, לא התקשרה בחוזה עם מב"ע, ועד כה היא איננה מספקת ארוחות בהתאם למכרז. כך, שמבחינה מעשית, אין נפקות לסעד המתבקש כלפי כפיר.

     הפגם הנטען בהצעת שליס
17.     על פי תנאי המכרז (סעיף ג' סיפא להזמנה), נדרש המציע לצרף להצעתו ערבות בנקאית לטובת מב"ע על סכו"ם של 25,000 ₪ לתקופה של שנה.
     שליס צירפה להצעתה ערבות בנקאית לתקופה של 3 חודשים בלבד.
     מטעם זה, טוענת גור, יש לפסול את הצעתה וזכייתה של שליס.
     מב"ע ושליס מתנגדות לפסילה.

18.     מעטפות המציעים נפתחו על ידי ועדת המכרזים של מב"ע, כאמור לעיל, ביום 22/2/06. למחרת, ביום 23/2/06, שלחה שליס למב"ע ערבות בנקאית מתוקנת, בנמקה את התקלה ב"טעות סופר בתום לב" (מכתב שליס למב"ע, נספח ת/5 לתובענה).
     בישיבת הועדה, מיום 30/4/06, שבה נקבעו הזוכות במכרז, החליטה הועדה, שהיא איננה רואה פגם בהצעתה של שליס (נספח ת/1 לתובענה).

19.     טענתה העיקרית של שליס בענין זה היא, כי אין מדובר בפגם מהותי, אלא בפגם טכני, שאין בכוחו לגרום לפסילת ההצעה, וכי המדובר בטעות שבתום לב, שנגרמה מכך, שבעבר, דרשה מב"ע במכרזיה ערבויות בנקאיות תקפות ל-3 חודשים בלבד, והיא אף קבעה כי בעתיד תנהג באופן זה (נספח ת/1 למטה).
     מכל מקום, טוענת שליס, הפגם תוקן על ידי משלוח הערבות הבנקאית המתוקנת. עוד טוענת שליס, כי, בין כה וכה, נדרש המציע הזוכה, על פי נוסח החוזה שצורף, להמציא ערבות בנקאית חדשה, כך שאין משמעות מעשית לתוקפה של הערבות המצורפת להצעת המכרז, עם הזכיה.

20.     ההלכה הפסוקה הקפידה מאד בקיום דווקני של תנאי המכרז המתייחסים לערבות הבנקאית, שנדרש לצרפה להצעה.
     לסקירת הפסיקה בנדון, ראו סיפרה של שושנה גביש, סוגיות בדיני מכרזים ציבוריים (להלן - גביש), עמ' 54-60.
דברי כב' השופט (כתוארו אז) ברק בבג"ץ 173/82 מבני פלס חברה הנדסית לבנין ופיתוח בע"מ נ' עיריית נתניה ואח', פ"ד לו(2) 472, 475:
     "הטעם לגישה זו הוא, שעקרון השוויון בין המתחרים מחייב שוויון בדרישת הערבות, ופגם בערבות משמעותו, על כן, פגם מהותי, הפוגע בעקרון היסוד של דיני המכרזים ועל כן דינו לפסול הצעה... זאת ועוד: הקפדה על תנאי הערבות מונעת רשלנות ואי דיוק, המצמיחים לא אחת, הפליה, שרירות מינהלית ופגיעה בטוהר המידות..."
     לאחרונה אמרה גם כב' השופטת (כתוארה אז) בייניש דברים ברוח זו ב- עע"מ 10785/02 י.ת.ב. בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(1) 897, בעמ' 907:
"בהתאם לאמור לעיל, קבע בית משפט זה בשורה של פסקי דין, כי בדרך כלל יש לראות בפגמים בערבות שצירף מציע להצעתו פגמים מהותיים הפוגעים בשוויון שבין המציעים במכרז, ועל כן דינה של הצעה שהערבות שצורפה לה פגומה להיפסל... הקפדה על צעידה בדרך זו משרתת את האינטרס של ודאות משפטית בהליכי המכרז - אינטרס המקבל משנה תוקף בהתחשב במרכזיות התפקיד שממלאת הערבות במכרזים ציבוריים...".

21.     במיוחד, הקפידו בתי המשפט עם פגם בערבות בנקאית, שענינו בקיצור תקופת הערבות מזו הנדרשת בתנאי המכרז.
     בענין י.ת.ב. הנ"ל הומצאה ערבות בנקאית הקצרה בחודש אחד מהתקופה שנדרשה בתנאי המכרז וועדת המכרזים החליטה לאפשר למציע לתקן את הפגם. בית המשפט ביטל החלטה זו, בקובעו שפגם זה אינו ניתן לתיקון שבדיעבד (שם, בעמ' 911).
     לאחרונה, נדרש בית המשפט העליון לסוגיה זו ב-עע"מ 100064/04 מרגילת ש.א. רכב בע"מ נ' מדינת ישראל (טרם פורסם), שם הומצאה ערבות בנקאית הקצרה ב-14 ימים מהתקופה הנקובה בתנאי המכרז, ומשנתגלה הפגם מיהרה המציעה והמציאה ערבות מתוקנת. ועדת המכרזים קיבלה את ההצעה ובית המשפט ביטל את החלטתה, בקובעו שקיצור תקופת הערבות איננו נמנה בין החריגים שהוכרו בפסיקה לכלל הפוסל הצעה למכרז שהערבות שצורפה לה פגומה, "ענין זה" - הוסיף בית המשפט (פיסקה 9 לפסק הדין) - "הובהר היטב בשורה של פסקי דין שיצאו מלפני בית משפט זה, אשר התייחסו, באופן מיוחד, לפגם שלפנינו, שענינו בקיצור תקופת הערבות מזו הנדרשת בתנאי המכרז", ובית המשפט מפנה לפסיקה עניפה קודמת.
     לסקירת הפסיקה, שענינה קיצור תקופת הערבות, ראו עוד פסק דינה של כב' השופטת שרה דברת ב-עת"מ (ב"ש) 277/05 אפללו נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח'.

22.     על הטעם שבהקפדה על המצאת ערבות בנקאית ברת תוקף לתקופה הנקובה בתנאי המכרז, עמד בית המשפט העליון בענין מרגלית הנ"ל:
"מציע המצרף להצעתו ערבות, שפגומה באופן האמור עלול לזכות ביתרון ביחס למציעים האחרים, בין השאר, על ידי השגת מרחב תמרון נוסף שבו יכול אותו מציע למשוך את הצעתו לאחר מועד ההגשה".
     כמו כן גורם קיצור התקופה לכך, שאילו קמה לבעל המכרז עילה לדרוש מימוש הערבות, הוא היה נאלץ להידחק בהגשת הדרישה למועד הקצר הנקוב בערבות שהוגשה, במקום שתעמוד לו מלוא התקופה שהיתה צריכה להיות נקובה, אילו הקפיד המציע להגיש את הערבות כשורה (ראו: בג"ץ 624/78 ארבילי נ' מנהל מקרקעי ישראל ואח'; בג"ץ 780/78 אורצל נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח', שניהם הובאו בהרציג).

23.     תום ליבו של המציע, שהגיש ערבות בנקאית פגומה, אינו מעלה ואינו מוריד.
     אלו דבריו של כב' השופט ברק בענין מבני פלס הנ"ל (בעמ' 475), בהתייחסו לכלל, לפיו, הצעתו של מציע שהגיש ערבות בנקאית פגומה, דינה להיפסל:
"דין זה ודאי מן הראוי שיחול שעה שהמציע פעל שלא בתום לב... אך דין זה מן הראוי לו שיחול גם שעה שהמציע פעל לכאורה בתום לב, ובשל תקלה שאירעה, לא ניתנה הערבות המתאימה. הטעם לכך הוא, שתום ליבו של המציע הוא ענין קשה להוכחה, והכרה בתום לב כעילה סובייקטיבית, המתגברת על פגם אובייקטיבי בערבות, יש בה כדי לפתוח פתח לעקיפת הדין במקום לאכיפתו, ולשימוש לרעה בו וביסודותיו. אכן, מי לידינו כף יתקע כי בעתיד לא ינסו מציעים להערים על תנאי המכרז, ולהגיש תחילה ערבות שאינה מקיימת את תנאי המכרז ולאחר שייזכו בו, ימירו אותה בערבות כדין, תוך טענת תום לב שקשה יהיה להפריכה".

ובענין מרגלית אמר בית המשפט (פסקה 11):
"ערבות קצרה מהנדרש אינה מאפשרת למזמין לחלט את הערבות במהלך מלוא התקופה שבה הוא ביקש לשמור לעצמו אופציה כזאת על פי תנאי המכרז...".

ובענין י.ת.ב. קבעה כב' השופטת בייניש (בעמ' 90):
"...גם אם פעלה פארטי בתום לב, לא היה בכך כדי לסייע לה".
וראו עוד בענין זה: ענין אפללו הנ"ל (סעיף 5); עת"מ (חיפה) 1047/05 מטאניס מיכאל חברה לבנין ועבודות אבן בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם).

24.     שליס איננה יכולה להישען גם על כך, שבעבר נהגה מב"ע לדרוש ערבות בנקאית לתקופה של 3 חודשים בלבד.
     בענין דומה שנדון בבית המשפט העליון הגיש המציע ערבות של חברת ביטוח במקום ערבות בנקאית שנדרשה בתנאי המכרז, נטען כי בעבר נהגה הרשות להסתפק בערבות כזו. בית המשפט העליון קבע כי:
"אפילו לא העמידה הרשות המקומית את המציעים על השינוי שחל במדיניותה בכגון דא, אין המציעים יכולים להישמע בטענה כאילו הרשות המקומית מנועה מכח התנהגותה בעבר".
(בג"ץ 235/71, 238 רמדו בע"מ נ' ראש המוצעה וחברי מועצת עיריית תל אביב יפו, פ"ד כו(1) 150, 152; וראו גם: בג"ץ 390/71 אליאב חברה לפיתוח ולקבלנות בע"מ נ' המועצה המקומית רעננה ואח', פ"ד כה(2) 641, 642).

25.     העובדה ששליס הזדרזה והמציאה למב"ע ערבות בנקאית מתוקנת, יום לאחר פתיחת המעטפות, אינה יכולה לתקן את המעוות.
     כך קבע כב' הנשיא ברק ב-בג"ץ 499/84 שוורץ קבלני נצרת בע"מ נ' עיריית רמת גן ואח' פ"ד לח(3) 781, עמ' 783:
"השלב בו נבחן תוקפה של הערבות הוא שלב פתיחת ההצעות, דהיינו השלב, שבו נבדקות ההצעות המקוריות של המשתתפים במכרז. משנתגלה בשלב זה, כי הערבות אינה מספקת, דין ההצעה להיפסל".

26.     גם העובדה, שבפועל לא נזקקה מב"ע לאותה ערבות, אין בה כדי לשנות את התוצאה. כך קבע בית המשפט בענין מרגלית הנ"ל (פסקה 11):
     "העובדה שלא כך אירע, שכן המשיבות לא ביקשו לסגת מהצעתן וועדת המכרזים קיבלה החלטתה קודם לתום תקופת הערבות, אינה משנה ממסקנה זו, שכן המבחן לקיומה של פגיעה בשוויון בין המציעים, יימצא בפגיעה הפוטנציאלית בשוויון ולא בהתממשותה של הפגיעה, הלכה למעשה".
     בהקשר זה נוסיף, כי אין בכך, שהזוכה במכרז נדרש להמציא ערבות בנקאית חדשה במקום הערבות הבנקאית שהוגשה במסגרת המכרז כדי לרפא את הפגם האמור. אלו הן ערבויות, שנועדו למטרות שונות, האחת לקיום תנאי המכרז על ידי הזוכה במכרז ובטרם חתימת החוזה, והאחרת - לקיום תנאי החוזה, לאחר חתימתו עליו.

27.     שליס מפנה לסעיף י' לתנאי המכרז: "מב"ע שומרת את הזכות לא להתחשב בפגמים פורמליים באיזו הצעה שהיא...", אך כבר ראינו, כי פגם מסוג קיצור תקופת הערבות איננו פגם "פורמלי", אלא מהותי, ואכן, בית המשפט בענין מרגלית דחה טענה דומה שהועלתה על סמך הוראה דומה בתנאי המכרז (שם, בפסקה 15).

28.     המסקנה מכל האמור לעיל היא, כי עקרונית, צריכה היתה הצעתה של שליס להיפסל, וכך גם זכייתה.
     אולם, התוצאה הסופית תיגזר גם מההתפתחויות שקרו לאחר מכן, כפי שיפורט להלן.

     הפגמים הנטענים בהצעתה של גור
29.     מב"ע, כפיר ושליס מנו שלושה פגמים בהצעה שהגישה גור, המונעים ממנה, לטענתם, לטעון כנגד הפגמים שבהצעותיהם של כפיר ושליס, וכן יש בכוחם לשלול את זכייתה של גור במכרז, אפילו אם הצעותיהם ייפסלו.
     הפגמים הנטענים נוגעים לתקופת תוקפם של שלושה מסמכים שצירפה גור להצעתה, על פי הנדרש בתנאי המכרז: פוליסת ביטוח צד ג', שתוקפה היה לשנת 2006 בלבד, תעודת כשרות שהיתה בתוקף ליום 11/4/06 בלבד ואישור פיקוח משרד הבריאות שהיה בתוקף עד ליום 1/4/06 בלבד. כל אלה, על פי טענה זו, היו צריכים להיות תקפים לכל התקופה שהמכרז מתייחס אליה, כלומר, עד לסוף חודש יוני 2006.

30.     אלא, שהטוענים לפגמים אלה לא הצביעו על כל הוראה בתנאי המכרז, לפיה נדרש המציע להגיש אותם מסמכים כשהם תקפים לכל התקופה שהמכרז מתייחס אליה.
     למעשה, בהזמנה, שבה פורטו תנאי המכרז, אין דרישה להצגת מסמכים אלה. הדרישה להצגתם מצויה רק בטיוטת החוזה, ועל פיה נדרש הזוכה במכרז, החותם על החוזה, להציגם בעתיד (סעיף 3.7 בהתייחס לאישור במשרד הבריאות, סעיף 8.2 המתייחס להמצאת פוליסת הביטוח: "הקבלן יציג תוך 7 ימים מחתימה על הסכם זה את פוליסות הביטוח...").
     בפועל, היה ברור, ככל הנראה, למציעים, כי יש צורך בהצגת המסמכים עם הגשת ההצעה, אך הדעת נותנת, בהעדר כל הוראה מחייבת אחרת, כי אותם מסמכים יהיו תקפים למועד הגשתם, ואין חולק, כי שעה שהוגשו, ובעצם עד למועד פתיחת המעטפות, כולם היו תקפים.

31.     גור גם הסבירה היטב, כי אין אפשרות מעשית להגשת מסמכים אלה, כשהם תקפים לכל תקופת המכרז, כיוון שתקופתם מוקצבת מראש על ידי הגורמים המנפיקים אותם אישורים, וטענה זו סבירה בהחלט.
     כך, למשל, הראתה גור, כי גם תעודות הכשרות, שהוצגו על ידי כפיר ושליס היו תקפות ל- 10,11/4/06 בלבד.
     יצוין, כי מב"ע, כפיר ושליס לא טרחו להציג את המסמכים המקבילים שהוגשו על ידם, והדעת נותנת, כי גם הם הוגשו, כשהתקופה הנקובה בהם איננה לכל תקופת המכרז.

32.     בהקשר זה יצוין עוד, כי ועדת המכרזים בישיבתה מיום 22/2/06 (נספח ת/10 לתובענה) ציינה את הצורך בצירופם של מסמכים, שחסרו לדעתה, בהצעותיהן של חברות אחרות (כפיר ומגש), ולא מצאה כל צורך להעיר דבר בקשר למסמכים, שהגישה גור.
     נתון זה אושר על ידי דמרי בעדותו.

33.     גור המציאה למב"ע במועד מאוחר יותר תעודת כשרות מעודכנת ואישור מעודכן של משרד הבריאות.
     על פי דברינו לעיל, גור המציאה אישורים עדכניים אלה מעבר לנדרש.
     בהקשר זה נזכיר, כי המצאה מאוחרת של אישור משרד ממשלתי שצירופו נדרש להצעה ושהנפקתו נתעכבה מחמת תקלה באותו משרד ממשלתי שהפניה אליו נעשתה במועד, הוכחה בפסיקה כפגם טכני, שאין בכוחו כדי לגרום לפסילת ההצעה (בג"ץ 161/80 מלון סן טרופז נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נה(1) 418, 2-431).

34.     עוד הפנו החברות הנזכרות לכך, שבאישור משרד הבריאות שצירפה גור מצוינת הערה, לפיה האישור "כפוף לעמידה בדרישות המחלקה לבריאות הסביבה מיום ה-25/12/05 ותיקון הליקויים ע"פ הדו"ח מיום ה-25/12/05".
     יש להניח, כי מב"ע וגור היו נדרשות לנושא זה במהלך המו"מ לכריתת החוזה, אילו גור היתה נבחרת בין הזוכות במכרז, אך אין בכך כדי לשלול את תוקפו של האישור שניתן.
     בהקשר זה יצוין, כי בדיווחו של יאיר דמרי לועדת המכרזים, בישיבתה מיום 30/4/06 (נספח ת/1 לתובענה), לאחר סיור שערך בעסקיהם של החברות המציעות, הוא מסר, בהתייחס לגור: "המקום נקי, אסטטי, אבל המרחק והמחיר גבוה".

35.     המסקנה היא, שהפגמים הנטענים בהצעתה של גור אינם פגמים כלל.

     טענה בדבר אי עמידת גור בתנאי סף
36.     מב"ע, כפיר ושליס טוענות, כי גור איננה עומדת בתנאי סף שנדרש על פי המכרז.
     על פי סעיף 3.8 לטיוטת החוזה שצורפה להזמנה נדרש הקבלן המתקשר עם מב"ע "לספק תוך שעה מזון למוסדות החינוך אשר כמות המזון שסופקה להם לא הספיקה". מזון זה, על פי סעיף י"א להזמנה, צריך להיות "טרי ומבושל".
     טוענות החברות, כי בשל מיקום עסקה של גור בירושלים, לא תוכל גור לספק מזון רזרבי טרי ומבושל בתוך שעה.

37.     מנהל גור, אייל גור, נדרש לכך בחקירתו והציע חלופות שונות (עמ' 24-25 לפרוטוקול).
     דמרי, בתצהיר שנתן (סעיף 18.4), שלל את הפתרונות המוצעים, אך בעדותו (עמ' 30 לפרוטוקול) היה פחות חד משמעי והיה נכון לבדוק לפחות אחד הפתרונות שהוצעו.

38.     עצם העובדה, שהמכרז לא הוגבל מבחינה גיאוגרפית, ודמרי, כאמור, אף טרח והגיע לירושלים כדי לבדוק את טיב עסקיה של גור, מלמד, כי אין במיקומה של גור, כשלעצמו, כדי לגרום לפסילת ההצעה. וכאמור, מב"ע שמרה לעצמה את האופציה לפתוח במו"מ עם גור.
     אוסיף, כי בנסיבות רגילות, הגעה מירושלים לרמת גן בתוך שעה אינו דבר בלתי אפשרי, אף אם המנות יסופקו ישירות מהמפעל בירושלים.
     מכל מקום, ענין זה היה צריך לידון בין הצדדים לקראת כריתת החוזה, ואין בו כדי לשלול על הסף את הצעת גור.

     שיהוי
39.     טענה נוספת שהועלתה כנגד גור היא טענת שיהוי.
     כדי לברר טענה זו, יש לפרט כאן את המהלכים שהיו:
א.      יום פתיחת מעטפות ההצעות היה 22/2/06. נציג מטעם גור נכח באותה ישיבה ונוכח בשני הפגמים שצוינו בהצעותיהן של כפיר ושליס.
     עוד באותו היום (משום מה נושא המכתב, נספח ת/3, תאריך של יום קודם) שלחה גור למב"ע מכתב, שבו צוין כי "חלק מההצעות היו חסרות פרטים מהותיים, לחלקן ערבות בנקאית פגומה, ועוד". מב"ע התבקשה שלא לשנות או לתקן את ההצעות ולאפשר לגור לעיין בהצעות.
     מב"ע, באמצעות בא כוחה עו"ד מולודיק, השיב במכתב, מיום 25/2/06 (ת/4), כי היא תגיב למכתבה של גור "לאחר שועדת המכרזים תקבל החלטה בנדון".
ב.      למחרת, כאמור, פנתה שליס למב"ע בבקשה לתקן את "טעות הסופר" שנפלה בערבות הבנקאית שהגישה והמציאה ערבות מתוקנת (ת/5).
ג.     ישיבת ועדת המכרזים, שבה הוחלט על החברות הזוכות התקיימה ביום 30/4/06 (ת/1). בסוף אותה ישיבה נקבע, כי דמרי ינהל משא ומתן עם שלוש החברות שנבחרו לגבי המחיר למנה.
ד.     ביום 2/5/06 הודיעה מב"ע לגור על דחיית הצעתה, וכי היא איננה רואה פגם בהצעותיהן של כפיר ושליס (ת/7).
     בסוף מכתב זה מודיע עו"ד מולודיק בשמה של מב"ע: "אנו נאפשר לכם לעיין בהצעות המתחרים בתאום מראש עם מר יאיר דמרי".
ה.     ביום 17/5/06 פונה עו"ד ירצון בשם גור אל מב"ע (ת/8) ומתריע שנית בדבר הפגמים שנפלו בהצעותיהן של כפיר ושליס, ובין השאר הוא דורש ממב"ע "נא תשובתכם האם נקבע הזוכה במכרז, מיהו הזוכה שנקבע ובאיזה מחירים".
     ועוד נכתב באותו מכתב: "נבקש כי בנסיבות מקרה זה, וכאשר אנו ממתינים לקבל את ההחלטה בדבר הזוכה במכרז, נימוקיה, מסמכי המכרז, טרם ביקורתנו המלאה וכל פניה לבית המשפט, נבקשכם כי לא יתבצע מחטף וחתימה חפוזה עד לבחינת ההחלטה, נימוקיה ומסמכי המכרז, על ידנו".
ו.     ביום 29/5/06 משיב עו"ד מולודיק לעו"ד ירצון (ת/9). בין השאר כותב ב"כ מב"ע לגור, כהאי לישנא: "טרם נקבע מיהו הזוכה במכרז".
     בסוף תשובתו, שב ומפנה עו"ד מולודיק את גור לדמרי לשם עיון בהצעות המתחרים.
ז.     לטענת אייל גור (סעיף 19 לתצהירו), הוא פנה מספר פעמים לדמרי כדי לאפשר לו לעיין בהצעות המתחרים והדבר התאפשר לו רק ביום 13/6/06.
     דמרי בתצהירו לא הכחיש טענתו זו של גור.
     ח.     התובענה לבית המשפט הוגשה ביום 25/6/06.

40.     הטענה היא, כי היה על גור לפנות לבית המשפט מיד סמוך לאחר שהתגלו הפגמים בהצעות שהוגשו, כלומר, מיד לאחר מועד פתיחת ההצעות ביום 22/2/06, ולכל המאוחר, היה על גור לפנות לבית המשפט סמוך לאחר שמב"ע הודיעה לה (לטענתה) על החברות הזוכות, ביום 2/5/06.
     חשיבותה של הפניה המהירה, מוסיפות הטוענות, נובעת מכך, שהחוזים היו צריכים להיחתם במועד שיאפשר לחברות הזוכות להיערך לקראת אספקת הארוחות, עם תחילת הלימודים ביום 1/9/06.

41.     די להביט בהשתלשלות הדברים האמורה כדי לדחות טענה זו.
     כאמור, עד ליום 29/5/06, לכל הפחות, היה בא כוחה של מב"ע דבק בעמדתו כי "טרם נקבע מיהו הזוכה במכרז".
     דמרי נדרש להסביר את הסתירה הנובעת מדבריו אלה של עו"ד מולודיק לעומת דבריו שלו בתצהירו (סעיף 13), לפיהם כבר ביום 30/4/06 החליטה הועדה על הזוכות, והשיב (עמ' 34): "אין לי הסבר".
     כיוון שכך, גור עוד יכלה לקוות כי תשכנע את מב"ע לפסול את הצעותיהן של כפיר ושליס ללא צורך בפניה לבית המשפט ופניותיה מראות כי אכן השתדלה בכל כוחה לעשות זאת.
     כמו כן, דרשה גור לעיין במסמכי הצעותיהן של המתחרות לשם הכנת התובענה לבית המשפט, והדבר התאפשר לה, כאמור, פחות משבועיים לפני שהתובענה הוגשה.
42.     דברי כב' השופט א' א' לוי ב-ע"א 6365/00 בר אור נ' הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז הצפון ואח', פ"ד נ(4) 38, 7-46: "...אין לראות במאמצי הפרט למצות את ההליכים המינהליים העומדים לרשותו כיוצרים שיהוי הפועל לטובתו".
     ובעע"מ 10996/02 עיריית קרית גת נ' אבישי כ"ץ בע"מ ואח', פ"ד נח(1) 490, דחה בית המשפט העליון טענת שיהוי עקב הצהרת בא כח הרשות כי "טרם התקבלה החלטה", וכאשר העותר המתין עד שתתברר ההחלטה.
     לאור זאת, ודאי שלא היה מקום לטעון, כי היה על גור להגיש את התובענה סמוך לאחר ישיבתה הראשונה של הועדה ביום 22/2/06, כאשר בא כוחה של מב"ע הודיע לגור, כי תגובתו לפנייתה תינתן לאחר החלטת הועדה בנדון, וכאשר החלטה זו הודעה לגור רק במכתב מיום 2/5/06.
     כן, אין מקום לטעון, כי היה על גור להגיש את התובענה בסמוך לאחר קבלת החלטת הועדה על הזוכות במכרז ביום 30/4/06, כאשר בא כוחה של מב"ע הודיע ביום 29/5/06 לב"כ גור כי טרם התקבלה החלטה על הזוכות.
     גם המתנתה של גור לכך שמב"ע תאפשר לה עיון במסמכי המתחרות בטרם תשקול צעדיה, סבירה בנסיבות הענין.

43.     אולם, גם על פי מבחני "השיהוי האובייקטיבי", הנוהגים בפסיקתו של בית המשפט העליון (דקל, כרך שני, עמ' 364), שבו מושם הדגש על שינוי המצב והאפשרות לגרימת נזק, אם תשונה התוצאה, אפילו לא נגרם השינוי באשמתו של העותר (בג"ץ 2285/94 נחום נ' ראש עיריית פתח תקוה, פ"ד מח(5) 630), הרי שבשלב שבו הוגשה התובענה, למעלה מחודשיים לפני פתיחת שנת הלימודים, ובטרם נחתמו חוזים כלשהם עם החברות הזוכות, עדיין ניתן היה לשנות את תוצאת המכרז, מבלי לגרום נזק למאן דהוא.

44.     פנים אחרות לשיהוי הם "מעשה עשוי" (דקל, כרך שני, עמ' 361). אכן, בשלב זה שבו ניתנת הכרעה זו, וכמפורט לקמן, אנו מצויים בפני מעשה "חצי עשוי". לכך יכולה להיות נפקות לסעד שניתן, ובכך עוד ידובר להלן.
     אולם, בשלב זה של הדיון, אין לומר כי גור היתה מנועה מהגשת התובענה בשל שיהוי בהגשתה.

     הטענה בדבר אי צירוף מסמכים לתובענה
45.     על פי טענה זו, גור לא צירפה לתובענה את מלוא מסמכי הצעתה וכן מסמכים נוספים, שהיה ראוי לצרפם.
     מסמכים אלה צורפו, למעשה, עם תגובותיהן של מב"ע, כפיר ושליס.
     כמובן, שכל המסמכים האלה היו בידיה של מב"ע, לכל הפחות.
     טענה זו נדחית.

     הטענה בדבר החזרת הערבות הבנקאית
46.     עם ההודעה של מב"ע לגור על אי קבלת הצעתה, הושבה לה הערבות הבנקאית שהפקידה.
     אייל גור ביקש מהבנק מנפיק הערבות לבטל את הערבות, אך עוד באותו יום (לאחר שיחה עם בא כוחו) ביקש מהבנק להנפיק לו ערבות בנקאית חדשה, וזו נשלחה למב"ע.
     מב"ע טוענת כי משלא השיבה גור את הערבות הבנקאית המקורית למב"ע, גילתה דעתה כי היא מוותרת על כל טענותיה בענין המכרז, וזאת בהסתמך על פסיקת בית המשפט בענין זה (למשל: ע"א 7699/00 טמג"ש חברה לניהול ופיתוח פרוייקטים בע"מ נ' רשות הניקוז קישון, פ"ד נה(4) 873, 5-894).
     גור טוענת כי הנפקת הערבות החדשה, בו ביום, ומשלוחה למב"ע מגלה, כי גור לא ויתרה על טענותיה בנדון.

47.     אני סבור, כי גור צודקת.
     הטעם להלכת טמג"ש הוא גילוי הדעת (שם):
     "משהפסיד (המשתתף העותר - הח"מ) במכרז והוא מבקש לקבל את הערבות בחזרה, והיא אכן מוחזרת לו, מגלה הוא בכך דעתו כי הוא רואה עצמו כמי שיצא מן המשחק. יש בכך משום מצג של ויתור מצדו".
     מלכתחילה, נשלחה הערבות לגור ביוזמת מב"ע ולא לבקשתה של גור. מכל מקום, הנפקת הערבות מחדש ומשלוחה למב"ע עוד באותו יום שוללים גילוי דעת ומצג כאמור, ויש בה משום הצהרה ברורה, כי גור רואה את עצמה עדיין "בתוך המשחק".

     בחירתה של גור, אילו היתה נפסלת אחת ההצעות הזוכות
48.     הראינו לעיל, כי לא היתה כל מניעה עקרונית לבחור בהצעתה של גור.
     מב"ע החליטה בישיבתה, מיום 30/4/06 (ת/1): "במידה ואחת החברות לא תעמוד בדרישות, נדון בניהול משא ומתן עם חברת אייל גור".
     ובמכתבו האחרון של עו"ד מולודיק אל ב"כ גור (ת/9) הוא כותב:
     "עלי להעיר, כי מרשתך לא נפסלה במכרז, ובמידה ואחת מ-3 החברות המפורטות לעיל (כפיר, שליס ומגש - הח"מ) לא תסכים למחיר נשמח לנהל משא ומתן גם איתכם".
     המסקנה הנובעת מכך היא, שגור היתה "הבאה בתור" להתקשרות עם מב"ע, אילו היתה נפסלת אחת מההצעות האחרות.

     ההליכים לאחר הגשת התובענה
49.     א.     גור הגישה, יחד עם התובענה, בקשה לצו מניעה זמני (בש"א 166959/06),
לצוות על מב"ע, כפיר ושליס, להימנע מלהתקשר בחוזה ולהימנע מלהתחיל בביצוע העבודות.
          ניתנה החלטה לקיום דיון בבקשה במעמד הצדדים, ביום 5/7/06.
ב.     ביום 5/7/06 לא התקיים דיון לגוף הבקשה, ובסופו התבקשו הצדדים לנסות להגיע להסכמה.
ג.     לאחר מספר שינויים (כמפורט בהחלטתו של כב' השופט שיינמן, מיום 30/7/06), נקבע מועד דיון בצו הזמני, ליום 30/7/06.
במועד זה, כתיאורו של כב' השופט שיינמן בהחלטתו האמורה "לא התיצב מצהיר המבקשת, מאחר והינו בחופשה שלא יכול היה לשנות לטענתו את מועדה".
משום כך, נדחה הדיון ליום 3/9/06.
ד.     בדיון ביום 3/9/06 הודיע ב"כ מב"ע, כי כבר נחתמו חוזים עם מגש ושליס. עם כפיר לא נחתם חוזה.
בסופו של דיון זה הצעתי הצעה מסוימת וביקשתי שהצדדים ישקלו אותה.
נקבע דיון נוסף ליום 11/9/06.
ה.     הצדדים לא הגיעו להסכמה, וביום 11/9/06 התקיים דיון לגוף הבקשה.
בתום הדיון התבקשו הצדדים להגיש סיכומיהם.
ו.     לאחר קבלת הסיכומים, הצעתי לצדדים כי לא תינתן החלטה בבקשה לצו זמני ויתקיים דיון מזורז בתובענה עצמה.
הצדדים קיבלו את הצעתי והדיון התקיים ביום 7/12/06.
בתום הדיון הגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב.

     התחשבות במצב הקיים ("מעשה עשוי")
50.     כאמור לעיל, נכון להיום, התקשרה מב"ע בחוזים עם מגש ושליס. לא נכרת חוזה עם כפיר, למרות זכייתה, מטעמים שלא הובררו ואינם שייכים לכאן.
     כפי שמפרט ב"כ מב"ע בסיכומיו (סעיף 32), מידי יום מסופקות כ-2000 מנות, מתוכן מספקת שליס 1200 מנות ומגש כ-800 מנות.
     עוד ראוי לציין כי דמרי הביע בתצהירו ובעדותו שביעות רצון רבה מהאופן שבו ממלאת שליס את חלקה בהסכם.

51.     חוזה שנכרת עם מציע שלא ראוי היה לזכות בו אינו בטל מדעיקרא, כי אם ניתן לביטול. עקרון זה נקבע עוד בבג"ץ 117/63 זלוף נ' ראש העיר כפר סבא ואח', פ"ד יז 1273.
     על פי עיקרון זה נמנעו בתי המשפט, לעיתים, ממתן סעד שיש בו כדי לגרום לשינוי לרעה של המצב הקיים ולנזק לצד שלישי, למרות שעקרונית, מן הדין היה לתת אותו סעד.
     ראו: בג"ץ 292/01 בית אריזה רחובות נ' שר החקלאות, פ"ד טז(1) 20; בג"ץ 794/78 חרות נ' שר הבריאות, פ"ד לג(2) 716; בג"ץ 5023/91 פורז נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מו(2) 793; ע"א 6926/93 מספנות ישראל נ' חברת החשמל, פ"ד מח (3) 794.
     וכך מסכם דקל בספרו (עמ' 399):
     "מהי המשמעות המעשית של החלת תורת הבטלות היחסית על מנגנון המכרז הציבורי? המשמעות הינה כי לאחר הקביעה השיפוטית שנפל פגם במכרז או בעבודתה של ועדת המכרזים, על בית המשפט לבחון ולהכריע מהי התוצאה ההולמת בנסיבות הענין. בדרך כלל, התוצאה הולמת תהיה ביטול ההחלטה הפגומה, ביטול המכרז או החזרת הטיפול בתיק לוועדת המכרזים - לפי הענין. אולם תוצאה זו אינה אוטומטית, שכן על בית המשפט לבחון אם אין בנסיבות הענין שיקולים המחייבים סטיה מתוצאה זו ומצדיקים תוצאה שונה".

52.     הימנעותו של אייל גור מהתייצבות לדיון בבקשה לצו זמני ביום 30/7/06 היא הגורם המכריע לכך, שהמצב כיום הינו כפי שמתואר לעיל.
     כיוון שלא היתה הכרעה בבקשה לצו זמני, עד למועד פתיחת שנת הלימודים ביום 1/9/06, נאלצה מב"ע להתקשר בחוזים עם החברות האחרות.
     אייל גור היה רשאי כמובן להעדיף את חופשתו על פני התייצבותו לדיון, וטעמיו עמו, אך הוא אינו יכול להתחמק, בשל כך, מאחריותו למצב שנוצר.

53.     אין צורך לפרט את החשיבות שבאספקת תזונה סדירה ותקינה לילדי הצהרונים והמועדוניות, שהמנות הנדונות מסופקות להן.
     כאמור, מב"ע שבעת רצון מתפקודה של שליס בנדון.
     יחד עם זאת, אין להתעלם מאופיו המהותי של הפגם שנפל בהצעתה של שליס, כמו גם מהתעלמותה העיקשת של מב"ע מפגם ברור זה.

54.     האם מדובר במעשה עשוי?
     בשלב שבו נכתב פסק הדין, חלפה כמחצית משנת הלימודים הנדונה ובפנינו עדיין המחצית השניה.
     כמו כן, העיר בצדק ב"כ גור, כי על פי החוזה שצורף למכרז (סעיף 6.1 סייפא), שמורה למב"ע האופציה לחדש את החוזה עם המתקשר עמה "באופן אוטומטי" לתקופה של שנתיים נוספות, כלומר, ללא קיום מכרז נוסף.
     אמנם, אופציה זו נתונה למב"ע בלבד, אך כגוף ציבורי מצופה כי תנהג בה בתום לב, כפי שתנהג לגביה עם יתר הזוכות, ואין לשלול מראש מגור את אפשרות מימושה של אופציה זו.
     סיכום הדברים הוא, שאנו מצויים בפני מעשה "חצי עשוי".

55.     גור, על פי הכרזותיה, שלא נסתרו, מספקת אלפי מנות למקומות רבים בארץ, מידי יום. הכרזות אלה לא נסתרו, וחזקה על החברות האחרות כי היו סותרות אותן, אילו לא היו נכונות.
     משכך, אין לחשוש לכך, שגור לא תערך לספק כמות של מאות אחדות של מנות מידי יום, בהתראה מספקת מראש.

56.     הסעד שיש לתיתו בנסיבות אלה צריך להלום את כל השיקולים שהועלו לעיל.

     המחיר
57.     מבין כל הזוכות, הצעתה של גור היתה הגבוהה ביותר.
     מב"ע עומדת על דעתה, כי היא זכאית לנהל עם גור משא ומתן לגבי מחיר זה ודבר זה אף נקבע במפורש בתנאי המכרז.
     גור חולקת על כך.

58.     יתכן, והיה ראוי לדון בסוגיה זו, אילו היינו מצויים לפני פתיחת שנת הלימודים ובטרם נחתמו חוזים עם יתר הזוכות (לדיון בסוגיה זו, ראו: גביש, עמ' 5-84).
     בשלב שבו אנו מצויים, במידה רבה, כאמור, בשל העדרותו של אייל גור בדיון מיום 30/7/06, יהא על גור, אם היא מבקשת להימנות בין החברות שיספקו מנות למב"ע עוד בשנה הנוכחית, לוותר על טענותיה בנדון.

     התוצאה: מב"ע - גור - שליס
59.     בהתחשב בכל האמור לעיל, אני מחליט כדלקמן:
א.     גור תתווסף לחברות המספקות מנות למב"ע, בהתאם למכרז הנדון, נוסף לחברות המספקות את המנות כיום: מגש ושליס.
ב.     לצורך כך, יתחלקו ביניהם גור ושליס במספר המנות המסופקות כיום על ידי שליס לבדה. על פי הצהרת ב"כ מב"ע, יספקו שליס וגור, כל אחת מהן, כ-600 מנות ליום.
     גור יכולה, כמובן, להסתפק במספר מנות יומיות פחות מהאמור, אם תרצה בכך.
ג.     גור תספק מנות למב"ע במחיר שבו מסופקות המנות על ידי שליס.
ד.     לא תהא כל פגיעה במספר המנות המסופקות על ידי מגש.
ה.     גור תתחייב להתארגן לאספקת מנות רזרביות טריות ומבושלות, תוך שעה מקבלת הבקשה.
ו.     ההתקשרות על פי האמור לעיל תחל ביום 15/2/07.
ז.     כל עוד גור לא תתקשר עם מב"ע, על פי כל התנאים האמורים, רשאית שליס להמשיך ולספק את המנות, כפי שהן מסופקות כיום על ידה.
ח.     לא תסכים גור לכל התנאים האמורים, תמשיך ההתקשרות בין מב"ע ושליס לעמוד בעינה.

התוצאה - כפיר
60.     התובענה לפסילת כפיר, נדחית.
     מבחינה מעשית, כאמור, אין ערך לקביעה זו, משום שכפיר לא התקשרה עם מב"ע, למרות זכייתה.
     בקביעת התוצאה שבין מב"ע, גור ושליס, התחשבתי במצב הקיים, שבו כפיר איננה צד להתקשרות. בחלוף מחצית שנת הלימודים, אינני סבור כי הייתי צריך עדיין לשקול את הצטרפותה של כפיר "למשחק".     

מגש
61.     לא היה כל עוררין על זכייתה של מגש, וצירופה היה פורמלי בלבד.

     הוצאות
62.     לאור התוצאה האמורה, אני מחייב את גור לשלם לכפיר שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ, ואינני פוסק הוצאות כלשהן בין יתר הצדדים לתביעה.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה זה מכרז ?

  2. מכרז שיקום כביש

  3. ביטול מכרז חוזר

  4. מכרז התפלת מי ים

  5. מכרז שירותי גניזה

  6. מכירת קרקע ללא מכרז

  7. הצעה לא חתומה במכרז

  8. תקיפת תנאים במכרזים

  9. סטייה מתנאי סף במכרז

  10. פסילת תנאי סף במכרז

  11. הפליה מחמת גיל במכרז

  12. פגם טכני בהצעה במכרז

  13. ניסיון כתנאי סף במכרז

  14. טעות סופר בהצעה למכרז

  15. איחור בהגשת הצעה למכרז

  16. שיקול דעת ועדת המכרזים

  17. עתירה לתיקון תנאי מכרז

  18. פגמים בניהול הליך המכרז

  19. עתירה לביטול זכיה במכרז

  20. צו מניעה נגד הליכי מכרז

  21. עתירה לעיין במסמכי מכרז

  22. עתירה לפסילת מכרז פומבי

  23. ביטול זכיה במכרז בהגרלה

  24. אי עמידה בתנאי סף במכרז

  25. העדפת תוצרת הארץ במכרזים

  26. ביטול החלטת ועדת המכרזים

  27. איחור של דקות בהצעה למכרז

  28. קבלת עתירה על זכיה במכרז

  29. ייצוג הולם בוועדת המכרזים

  30. אי תשלום דמי השתתפות במכרז

  31. פסילת הצעה גבוהה מדי במכרז

  32. מכרז שלטי חוצות של העירייה

  33. מכרז לבחירת ראש מינהל חינוך

  34. ביטול זכיה במכרז העדר שימוע

  35. אובדן רווחים עקב ביטול מכרז

  36. פרשנות תנאי מכרז לטובת המציע

  37. ביטול אי הכרזה על זוכה במכרז

  38. הפרת חוזה להגשת מועמדות למכרז

  39. פיצויי קיום עקב אי זכיה במכרז

  40. ביטול זכייה במכרז לחכירת מגרש

  41. פסילת ההצעה הזולה ביותר במכרז

  42. מכרז עבודות ניקיון נחל הירקון

  43. סמכות בית המשפט בענייני מכרזים

  44. עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים

  45. מכרז לביצוע עבודות פיתוח וגינון

  46. עתירה לפסילת זכיה של חברה במכרז

  47. עתירה לביטול זכיה במכרז שהתקבלה

  48. פסילת הצעה במכרז בגין פגם בערבות

  49. עתירה נגד זכיית גולן טלקום במכרז

  50. מכרז הקמה ותחזוקה של מערכות מידע

  51. איסור השתתפות במכרז פנימי בעירייה

  52. שינוי תנאי המכרז לאחר עיון בהצעות

  53. מכרז לאספקה והתקנה של מערכת מיגון

  54. נזקים כספיים בגין הסתמכות על מכרז

  55. עתירה לבית המשפט לקביעת הזוכה במכרז

  56. רשלנות מקצועית עורך דין דיני מכרזים

  57. החלטת ועדת המכרזים לפסול הצעה במכרז

  58. קבלת מידע על מכרז לפי חוק חופש המידע

  59. פיצוי על נזקים עקב שלילת זכייה במכרז

  60. שינויים בתנאי המכרז עילה לביטול מכרז

  61. עתירה נגד כל תהליך קבלת ההחלטות במכרז

  62. מחזיק במקרקעין מעל עשר שנים פטור ממכרז

  63. סמכות ועדת המכרזים לפסול הצעות גבוהות

  64. ביקורת שיפוטית על החלטות ועדת המכרזים

  65. מכרז לאספקת ארוחות מוכנות לילדי צהרונים

  66. פסילת מכרז בגלל הצעות חלופיות של הזוכה

  67. עיכוב ביצוע פסק דין המורה על ביטול מכרז

  68. שינוי תנאי המכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות

  69. דחיית עתירה לביטול זכייה במכרז עם פגמים

  70. חישוב שווי של נכסי גופים מוסדיים - מכרז

  71. ועדת המכרזים פנתה לקבל חוות דעת מקצועית

  72. ביטול החלטת ועדת המכרזים של ביטוח לאומי

  73. מכרז אספקת, התקנת ותחזוקת מערכות ממוחשבות

  74. צו זמני למניעת התקשרות לביצוע עבודות במכרז

  75. בקשה לביטול החלטת ועדת המכרזים של העירייה

  76. מכרז למכירת מגרש להקמת מבנים למגורים ולמסחר

  77. היכרות בין חבר ועדת המכרזים לבין מתמודד במכרז

  78. בקשה כי בית המשפט יורה על הקפאת כל הליכי המכרז

  79. טענת פגמים בקבלת החלטת ועדת המכרזים שבחנה הצעות

  80. פיצויים לקבלן עקב עיכוב בביצוע עבודה במסגרת מכרז

  81. האם הזוכה במכרז עמדה בדרישות הניסיון שבתנאי סף ?

  82. סמכות בית המשפט לעניינים מנהליים - מכרז קבלת אדם לעבודה

  83. אי התאמה בין הסכום במכרז שננקב במילים לבין הסכום במספרים

  84. עתירה להורות על ביטול זכיה במכרז לאיסוף ופינוי אשפה ופסולת

  85. נטען כי המכרז שפורסם הינו מכרז פסול, אשר "נתפר" לצורך זכיה

  86. נטען כי החלטת ועדת המכרזים פגעה בשוויון בין המציעים ודינה בטלות

  87. ההקפדה על עמידה בתנאי הסף נועדה לשמור על השוויון ועל טוהר המידות

  88. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון