ליקויי בניה בבית דו משפחתי

ליקויי בניה בבית דו משפחתי
מבוא ותמצית טענות הצדדים:

זוהי תביעה בעניין ליקויי בניה.
התביעה הוגשה בשנת 2001 ונוהלה טרם העברתה לטיפול בפני כ- 4 מותבים שונים במשך כ- 4 שנים.

התובעים, אם ובנה (להלן:"התובעים") טוענים לקיומם של ליקויי בנייה בהיקף של 132,000 ₪ (להלן: "ליקויי הבנייה") בבית דו מפלסי במבנה דו משפחתי בשטח של כ- 155 מ"ר באור יהודה (להלן:"הבית") שנרכש על ידם, לפי הסכם מיום 21.6.94 (להלן:"ההסכם"). עוד טוענים התובעים לקיומם של נזקי ירידת ערך, עלות מגורים חלופיים, הוצאות ועוגמת נפש ובסך הכל הועמד סכום התביעה המתוקנת על הסך של 772,800 ₪.
התביעה הופנתה כלפי הנתבעת 1 כמוכרת הבית (להלן:"א.מ.ת.") וכנגד הנתבעת 2 (להלן:"קריב") בהיותה הקבלן המבצע ונתמכה בשתי חוות דעת הנדסיות מקצועיות לעניין ליקויי הבניה שנערכו על ידי המהנדס דוד אייזן (להלן:"אייזן") ביום 28.5.97 וביום 2.2.99.

א.מ.ת. הכחישה את התביעה והתגוננה כנגדה בטענה ולפיה, האחריות לקיומם של ליקויי בנייה מוטלת על קריב מכוח ההסכם שבין הצדדים. קריב לא הכחישה את אחריותה החוזית הגם שזו טענה בסדרה ארוכה ומגוונת של נימוקים להיעדר אחריות תוך ייחוס תרומת אשם והטעיה לתובעים. לכל היותר הודתה זו בקיומם של ליקויי ובנייה בהיקף שאינו עולה על הסך של 4,400 ₪ במחירי קבלן לפי חוות דעתו של המהנדס רפאל גיל (להלן:"גיל") שהעיד מטעמה.
המחלוקת בין הצדדים משתרעת איפוא, על כל גיזרת התביעה ונוגעת הן לשאלת האחריות, הן לעלות תיקון ליקויי הבנייה, הן להיקף הנזק העקיף והן לשאלת ההוצאות.
אתייחס איפוא לכל אחד מנושאים אלה על פי סידרם.

דיון:

האחריות

א.מ.ת. מטילה את האחריות לקיומם של ליקויי בנייה על קריב בהיותה כאמור, הקבלן המבצע. ואכן, על פי המערכת ההסכמית החלה על הצדדים יש מקום לקביעת מימצא בעניין אחריותה החוזית של קריב לקיומה של אי התאמה בבנייה ולהשלכותיה ככל שזו תוכח.
מעבר לכך, קיימות שאלות משניות של אחריות המועלות על ידי קריב (אלה העוסקות ב"רשלנותם התורמת" של התובעים, במתן ההזדמנות הנאותה, בחובת הקטנת הנזק וכו') אליהן אתייחס בחלק הבא של ההכרעה.
נקודת המוצא לדיון אם כן , הינה כי לקריב האחריות החוזית, הכל בכפוף לקביעות העתידיות שתיעשנה.

היקף ליקויי הבנייה

נוכח קיומן של חוות דעת הנדסיות מקצועיות נוגדות שהונחו בפני בית המשפט על ידי הצדדים, היינו, זו של אייזן מחד ושל גיל מאידך, מונה המהנדס שמואל רוזנברג כמומחה מטעם בית המשפט (להלן:"המומחה") על מנת שזה יחווה דעתו בשאלת קיומם והיקפם של ליקויי הבנייה.

בחוות דעתו מיום 23.3.04 קבע המומחה, קיומם של ליקויי בנייה, בתחום הטיח, האיטום, הריצוף והחיפוי, האינסטלציה, המסגרות, הגג וחלל הגג ובסך הכל קבע הלה כי היקף הליקויים לתיקון הינו בסך של 60,400 ₪ לחלופת תיקון ע"י התובעים, כאשר על אלה יש להוסיף מע"מ והפרשי הצמדה למועד עריכת חוות הדעת.
המומחה התייחס בחוות דעתו לעלות נוספת הנעה בין 800 ל- 1,000 ₪ שעניינה בתחום המסגרות והנגרות אותה הגדיר כ"ליקויים המצויים במחלוקת משפטית".

עיון בסיכומי הצדדים מלמד, כי איש מהם אינו מקבל את מימצאיו של מומחה בית המשפט.
התובעים מפנים אמנם בסיכומיהם להלכה המשפטית ולפיה, יעדיף בית המשפט את קביעותיו של המומחה שמונה מטעמו בהיעדר נסיבות מיוחדות ואולם, בפועל בסיכומיהם, נוקבים אלה בסכומים שנקבעו בחוות דעתו של אייזן ומתעלמים מאלה שנקבעו ע"י המומחה.
בהיבט זה של הדברים, קיימת סתירה פנימית בקו הטיעונים של התובעים ולאחר שלא מצאתי באף לא אחת מהשגותיהם על קביעותיו המקצועיות של המומחה כל ממש, יש לראותם כמי שקיבלו את מימצאי המומחה והערכותיו הכספיות.

מנגד, חולקת קריב על מימצאיו של המומחה בכל מובן. כך חולקת זו על יושרו האישי של המומחה, על כשירותו המקצועית, על אמינות בדיקותיו ועל טיב מימצאיו.
חלק הטיעונים העוסק במניעיו הזרים ושיקוליו האישיים כביכול של המומחה נדון בפני בעבר ונדחה מכל וכל בהחלטה מנומקת שניתנה ביום 19.11.05 אותה יש לראות כחלק בלתי נפרד מההכרעה כאן ולפיכך, אין טעם להאריך בחזרה על הדברים.
עוד, לא מצאתי כל טעם בטענות הנוגעות להסתרת קיומו של "סכסוך אישי" בין המומחה לבין גיל מעיניו של בית המשפט לאחר שבעיני לא היה השימוש בטיעון זה אלא חלק מאיסטרגיית הגנה כוללת שהותוותה על ידי קריב ונסמכה לא במעט על טקטיקות של הכפשה כפי שעוד יבואר בהמשך. מעבר לנדרש יצויין כי גם לולא התרשמות זו לא היה באותו "עימות" שנוצר בין המומחה לבין גיל כדי להשפיע על מידת הנייטרליות של מי שאמון על מסירת חוות דעת אובייקטיבית ומסור לחובתו המקצועית ובכך יש לכוון למומחה.
אשר לכשירותו של המומחה אף כאן ניראות בעיני טענותיה של קריב כחסרות כל בסיס. המומחה, מהנדס ותיק ומנוסה הינו בעל המיומנות והכישורים הנדרשים לצורך עריכת חוות דעת הנדסיות ולפי התרשמותי, שקל זה ובדק את הנתונים על פי ניסיונו ושיקול דעתו המקצועי. הימנעותו של המומחה מלכייל חלק מהמכשירים או לעמוד בכל דיקדוקי תנאי הבדיקות השונות, אין בהם לפי דעתי, כדי לפגום בכושרו לעשות שימוש נכון ומושכל במכלול ניסיונו והשכלתו המקצועית להסקת המסקנות הנדרשות.
באותו האופן יש להתייחס לדעתי, למישגה שנפל בחוות דעתו של המומחה בזיהוי מיקומו המדוייק של הנקב בצנרת הבית, לאחר שקטע הצינור שנבחר על ידו לבדיקה במכון המתכות בטכניון התגלה כתקין. טעות זו לכשעצמה אין בה כדי לשלול את תקפות המימצא העיקרי בדבר עצם קיומה של נזילה בצנרת הבית, בעטיה נוצרה הרטיבות שהתפשטה על פני הריצוף.
רצף של מישגים אלה שהינם שוליים בעיני ואין בהם כאמור, כדי לפגום בליבת מימצאיו המקצועיים של המומחה, אינם גורעים בדרך כלשהיא מאמינותו ומיושרו של המומחה ואינם מצדיקים הטלת דופי אישי בו.
בהקשר זה מן הראוי להדגיש כי עבודתו של המומחה התנהלה באווירה קשה וטעונה אשר מן הסתם יש בה כדי להסביר את כישלונו של זה מלאתר את נקודת הנזילה המדוייקת בצנרת. מבדיקת השתלשלות הנסיבות שאפפו את עבודת המומחה בתיק נראה, כי קריב חרגה, בזו הפעם, מהנורמות המקובלות לבחינת סבירות החלטותיו המקצועיות של המומחה והקצינה את מהלכיה לכדי מעשים שגבלו ברדיפה אישית כלפיו שהובילו לפגיעה משמעותית בתיפקודו. לצורך המחשה ייאמר רק, כי קריב ביקשה בתחילת הדברים לתעד במסרטת ווידאו את כל ביקוריו של המומחה בבית ורק לאחר התערבותו של בית המשפט חדלה מכך.
עוצמות המתח הריגוש והטינה שהופנו כלפי המומחה מצידה של קריב הכבידו ללא ספק על עבודתו עד כדי התמשכות קיצונית של בדיקת הפן המקצועי הפשוט למדי על פני תקופה של כ- 5 שנים. בחוכמה שלאחר מעשה נראה לי, כי בית המשפט עצמו לא היטיב להגן על המומחה כפי שניתן היה לצפות אלא מאוחר מדי ומעט מדי. אמנם כי כן, גם התובעים לא טמנו את ידם בצלחת ככל שהדבר נוגע להשהיות שנוצרו במהלך בדיקות המומחה (בשל אי המצאת מסמכים) והצדדים כולם לא הקלו בתיאום הביקורים הנדרשים בבית לבדיקות (ניסיונות תיאום מאפריל 2002 ועד אוקטובר 2002), עדיין את עיקר הפגיעה ספג המומחה מצידה של קריב, באמצעות האנשים שפלו מטעמה.
מכל מקום, ועל אף מורת הרוח והתיסכול שנוצרו גם אצל בית המשפט במהלך עבודתו של המומחה בעטייה של ההשתהות קיים לדעתי קשר בין נטייתו של המומחה לחוסר מיקוד והחלטיות לבין ההפרעה שליוותה את עבודתו ובכך ניטל עוקצה של הביקורת כלפיו.
בהתחשב בכל אלה יש לאמץ את קביעותיו של המומחה ובעיקר את זו הקובעת קיומו של נקב בצנרת כגורם הרטיבות על כרעיהן וקירבן.
חלק קביעותיו הנוספות של המומחה העוסקות בדלת המטבח, בציפוי חדר האמבטיה במשקוף ובארונות המטבח בחצר המשק ומוגדר כ"מחלוקת משפטית", נדחה בהיעדר ראיות מניחות את הדעת מצד התובעים.

האחריות המשנית

ומכאן לשאלת האחריות המשנית -

בעניין זה, טוענת קריב, כי פעולות הגבהת הקרקע שנעשו על ידי התובעים הן אלה שגרמו לנזילה ולחדירת המים כגורמי הרטיבות והאחריות לנזקים שנוצרו מוטלת אם כן לפיתחם של התובעים.
ואולם, בהיעדר כל זיקה מוכחת בין שתי ההתרחשויות ובהיעדר כל ראיה מקצועית למיתאם שביניהן נראית טענה זו כחסרת בסיס. מעבר לכך, לא קיימת כל ראיה לכך שעבודות מסוג אלה שנעשו ע"י התובעים מזוהות עפ"י אופיין כגורמי נזקי צנרת כך שאף כהנחה מסתברת נראית טענת קריב כמוחלשת ביותר.
עוד לא ניתן לייחס כל משמעות לגילוייה "המאוחר" של הרטיבות על ידי התובעים כתומכת את גירסת קריב לעניין היווצרותה המאוחרת שכן, ניזקי נזילה הינם בבחינת "מום נסתר" המתגלה עפ"י רוב בשלבים מאוחרים בהרבה לאחר התהוותם.
בה בעת אני דוחה את טענות קריב להיעדרה של "הזדמנות נאותה" לאחר שעל פי הראיות שהונחו בפני, הוענקה לקריב שעת הכושר לתיקון הליקויים ואולם, זו החמיצה אותה.

המסקנה אם כן הינה כי בבית התובעים קיימים ליקויי בנייה שהיקף עלות תיקונם הינה בסך של 60,400 ₪.

וודאי הוא, כי אין כל מקום לפסיקת פיצוי בגין ירידת ערך, לאחר שכל הנזקים בבית ניתנים לתיקון.

הנזק העקיף

מכאן לחלק התביעה העוסק בדרישת הפיצוי של התובעים בגין הצורך במגורים חלופיים/הפסד דמי שכירות למשך כ- 90 חודש לפי עלות של 1,000$ לחודש בתוספת מיסי עירייה בסך של 45,000 ₪ ובסך הכל 450,000 ₪. משאלת התובעים בהקשר זה, מבוססת על קביעתו של המומחה ולפיה, לא ראוי הבית למגורים כל עוד לא תתוקן הנזילה והרטיבות שנוצרה בעטייה.
ביחס לעילה זו טוענת קריב, כי התובעים לא עשו דבר וחצי דבר להקטנת נזקיהם.

המומחה אכן קבע בחוות דעתו, כי לא ניתן לגור בבית בשל ליקויי הרטיבות (תשובה לשאלת הבהרה מיום 5.9.04), אלא שטרוניית התובעים בהקשר זה, נראית בעיני כמופרכת כמעט. בהתחשב בכך שעלות התיקון לפי חוות דעתו של המומחה הינה לכל היותר 23,000 ₪, לא יעלה על הדעת כי בהימנעות מביצועה יזוכו התובעים במכפלת הפסדם עשרת מונים. מעת גילויה של הנזילה מוטלת היתה על התובעים כחלק מדוקטרינת תום הלב החלה על כל הצדדים להסכם, החובה להקדים ולתקן את הנדרש על מנת להשמיש את הבית למגורים ולמנוע נזק העולה פי כמה על העלות הכרוכה בהחלפת הצנרת.
לכל היותר, ניתן היה לייחס לקריב את עלות ההימנעות ממגורים לתקופה של 30 יום כתקופה סבירה לביצוע החלפת הצנרת ולהעמיד את הפיצוי בנקודה זו על עלותה של שכירות חודשית ממוצעת בסך של 600$.

עוגמת הנפש

אשר לעוגמת הנפש של התובעים -
בקביעת גובה הפיצוי בגין עוגמת נפש יש להתייחס לשיקולי אי הנוחות של הרוכש מחד, ומידת האכפתיות של הקבלן מאידך, ראה ע"א 348/79.
במקרה שבפני, ובהתחשב בכלל הנסיבות נראה לי, כי לצד אדישותה של קריב, גרמה התנהלותם של התובעים להחרפת חוסר הנוחות, כך שאת הפיצוי בגין עוגמת הנפש יש להעמיד כאן על סך של 5,000 ₪ בלבד.
הוצאות

אשר להוצאות שהוציאו התובעים בקשר עם תיקונים שבוצעו על ידם בכוחות עצמם, התובעים טוענים כי היקף ההוצאות עמד על סכום של 40,000 ₪ ואולם, בעניין זה לא הוצגה בפני כל ראיה המניחה את הדעת (למעט אמירה לאקונית בסעיף 40 ה' לתצהיר עדותה הראשית של התובעת) ולפיכך, יש לדחות חלק זה של התביעה.

סוף דבר

התביעה כנגד הנתבעת 1 נדחית במלואה, ללא צו להוצאות.

התביעה כנגד הנתבעת 2 התקבלה בחלקה, באופן שזו תישא בחיובים כמפורט:

1.     סך של 60,400 ₪ בצירוף מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 15.2.04 ועד לתשלום בפועל.

2.      סך של 5,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

3.     סך בשקלים השווה ל- 600$ כפי שערם היציג ביום מתן פסק הדין ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

שיעור הוצאות

התביעה התקבלה בשיעור הפחות מ- 10% בהשוואה לסכום הנקוב בכתב התביעה המתוקן, כך שאין ספק כי המדובר בתביעה מופרזת באופן קיצוני.

בא-כוחה של הנתבעת 2 טרח והביא ציטוטים משורה ארוכה של פסקי דין שניתנו על ידי בשנים האחרונות ואלה כולם עקביים בגישתם המבטאת דחייה וגינוי כלפי תביעות מופרזות שביטוין בדרך של שיעור פסיקת ההוצאות.
ראוי היה אף במקרה זה, כי התובעים לא יזוכו בהוצאות ומעבר לכך, יחוייבו בהוצאות הצד שכנגד, אלא שבזו הפעם יש לציין את התנהלות החריגה של הנתבעת 2 שניהלה מאבק חסר פשרות וחסר פרופורציה, מבלי לבחול באמצעים שהיו בחלקם בלתי הוגנים ובמרביתם מיותרים בדרך להשגת התוצאה שהיתה מושגת ממילא בדרך הישרה והמקובלת.

בנסיבות אלה, אני קובעת, כי כל צד ישא בהוצאותיו הוא.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ליקויי בניה במקלחת

  2. ליקויי בניה בחנות

  3. ליקויי בניה באלעד

  4. ליקויי בניה חמורים

  5. התמוטטות קירוי בריכה

  6. פסיקה עמידה בתקן 1045

  7. ליקויי בניה בדירת קרקע

  8. ליקויי בניה החלפת ריצוף

  9. ליקויי בניה במזכרת בתיה

  10. ליקויי בניה בבניין משרדים

  11. ליקויים בעבודות שרברבות

  12. תקן זכוכית - ליקויים

  13. רשלנות בתכנון חדר מדרגות

  14. ליקויי בניה בבית דו משפחתי

  15. תקופת אחריות על ליקויי בניה

  16. בקשת הקבלן לתקן ליקויי בניה

  17. הסכם בדבר תיקון ליקויי בניה

  18. תביעה מופרזת בגין ליקויי בניה

  19. התקנה לקויה של חימום תת רצפתי

  20. מכתב אחריות לביצוע איטום גגות

  21. ירידת ערך עקב הנמכת גובה התקרה

  22. טענת ליקויי בניה בעבודות ריצוף

  23. מדרגות פנימיות בדירה - ליקויי בניה

  24. תביעה בגין ליקויי בניה לאחר 7 שנים

  25. תביעה נגד מוכר דירה בגין ליקויי בניה

  26. ליקויי בניה בבית צמוד קרקע דו משפחתי

  27. ליקויי בניה בדירה חדשה שנמסרה לשכירות

  28. פסילת מסמכים שהועברו למומחה ליקויי בניה

  29. סכסוך בין משפחות בדבר ליקויי בנייה בדירה

  30. רשלנות מקצועית של עורך דין בתיק ליקויי בניה

  31. השאלה המרכזית היא האם ניתנה הזדמנות לתקן ליקויים

  32. התאונה התרחשה לפי הנטען מחמת ליקוי מבני נסתר במדרגות

  33. הודעה על אי התאמה ותקופת התיישנות בתביעות ליקויי בניה

  34. הפחתה בשיעור של 30% מסכום הפיצוי שנפסק בגין ליקויי בניה

  35. התרעה באמצעות שיחות טלפוניות ומכתבים אודות ליקויים בדירה

  36. טענת ליקויי בנייה וטענה להפרשי שטח בין הפרוספקט לבין הממכר

  37. הכרעה בסכסוכים שעניינם ליקויי בנייה מחייבת בחינה מקצועית של מומחה

  38. תביעת ליקויי בניה שהוגשה על ידי רוכשי שלוש דירות ונציגות הבית המשותף

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון