פענוח שגוי צילום רנטגן

רשלנות רפואית פענוח צילום רנטגן – תסמונת כליאה

הרקע לתביעה
אדם נפגע בתאונה ביד ובראש, הוא הובהל לבית החולים, בהכרה אך במצב קשה, ובסכנת חיים, והתסמונת ממנה הוא סובל נגרמה במהלך התאונה עצמה. מצבו הוחרף במהלך החילוץ והפינוי הלא זהירים שבוצעו לו. למעשה כל פלג גופו העליון של התובע נפגע. ראשו נפגע מהמכונה, פניו נחתכו עד המצח, ידו כמעט נתלשה לחלוטין ממקומה, בית החזה ובטנו כאבו. מעוצמת הטראומה המערבל במכונה התעוות, הנפגע טופל בחדר הטראומה, לאחר מכן נותח בידו. מניתוח זה לא התעורר ובגין הוגשה תביעת פיצויים כנגד בית החולים, כשהוא מייחס לו רשלנות רפואית - פענוח שגוי צילום רנטגן


הטענות המופנות כלפי בית החולים
התובעים העלו רשימת טענות ארוכה כנגד בית החולים שניתן לחלקה לשני סוגים עיקריים. האחד - במישור הראייתי. כאן טענו הם כי נגרם לתובעים נזק ראייתי בגין כך שהרישומים היו לקויים, ולא בוצעו בדיקות כנדרש, ובנסיבות הענין חל הכלל "הדבר מדבר בעדו", ולפיכך יש להעביר את נטל ההוכחה לכתפי בית החולים. השני - במישור הרפואי. האנמנזה אודות מנגנון הפגיעה שנגרמה לתובע היתה לקויה, ולכן לא עלתה רמת החשד הראויה לחבלה בצוואר, לא היתה אינדיקציה חד משמעית לביצוע אינטובציה מיידית, היה מקום לשלול אפשרות קיום נזק לצוואר טרם ביצוע האינטובציה, גם אם היתה אינדיקציה לאיטובציה מיידית, לא נשקלה האפשרות לבצע אינטובציה דרך האף, או לבצע טרכיאוסטומיה על מנת למנוע ניוד של החוליות הצוואריות, האינטובציה דרך הפה לא בוצעה כראוי וגרמה לפגיעה נוספת בצוואר ובעורק ,צילום (רנטגן) עמוד השדרה הצווארי שבוצע, היה חלקי ולכן אסור היה להסתמך עליו - רשלנות רפואית - פענוח שגוי צילום רנטגן, צילום הרנטגן פוענח בטעות כתקין, היה מקום לבצע סי.טי עמוד שדרה צווארי, שלא בוצע, היה מקום להזמין יעוץ נוירוכירורגי ו/או יעוץ אורטופד מומחה לעמוד שדרה, שלא הוזמן. כתוצאה מהכשלים בטיפול פענוח מוטעה, אי ביצוע סי.טי ואי הזמנת יעוץ מתאים לא טופל הנזק בעורק, גם אם הנזק לעורק נגרם כתוצאה מהחבלה עצמה, והעדר הטיפול הוא שגרם לתוצאה הקשה. לטענתם, כתוצאה מן הטיפול השגוי ניתק הקשר הסיבתי בין התאונה הראשונית בבית הבד, לבין התוצאה הסופית

המומחה הרפואי מטעם התובעים
מטעם התובעים הוגשה חוות דעת בה התייחס מומחה לצילום הרנטגן של עמוד השדרה הצווארי של התובע וקבע כי במקרה דנן, הוכנס צינור לקנה דרך הפה פעולה זאת של הכנסת צינור לקנה דרך הפה כרוכה בפשיטה - הטיה לאחור - חזקה של הצוואר. הרופא מטה את ראשו וצווארו של החולה לאחור כדי ששדה הראייה שלפניו יהיה ברור. פשיטה זאת של הצוואר קלה מאוד, מה גם כאשר ההתנגדות הטבעית של שרירי הצוואר מבוטלת על ידי ההרדמה. לפני הכנסת הצינור לקנה ניתנו לפצוע תרופות הרדמה. תחת השפעת תרופות אלה לא היה הפצוע מסוגל אף לתת סימן כלשהו על שינוי במצבו, אם הוא חש בכך ובחוות הדעת המשלימה, הוא מתייחס לחוות דעת המומחים מטעם בית החולים, כדלקמן: נזק לעורק שדרתי לאחר חבלה בעמוד השדרה יכול להיות להתהוות באחד המנגנונים הבאים: המנגנון האחד - העורק נלחץ מבחוץ וזרימת הדם בו פוסקת. כתוצאה מהלחץ על הציפוי הפנימי של העורק נקרש הדם העומד - מתהווה פקקת. תהליך הקרישה מתקדם והפקק מתפשט והולך בכיוון "מעלה" - בכיוון בו הייתה זרימת הדם. כלי דם מרוחקים יותר מתפקקים והולכים. בספרות הרפואית תואר מקרה דומה בו פצוע שנחבל בעמוד השדרה הצווארי, אשר כתוצאה מפריקה בין חוליות בעמוד השדרה התהווה הסיבוך של פקקת עורק שדרתי שהתפשט לעורק הבסיס. הפצוע הדרדר ובסופו נפטר. המנגנון השני - החבלה עלולה לגרום להיפרדות שכבת הציפוי הפנימית של העורק, שעלולה להתפשט כלפי מעלה, וכשלעצמה עלולה לחסום, לרוב חלקית, את העורק או לגרום לפקק המתפשט והולך. המומחה ציין כי האבחנה של כל אחד ממצבים אלה נעשית באמצעות בדיקות דימום מיוחדות כגון טומוגרפיה מחשבית (סי.טי) או בדיקה בתהודה מגנטית סי.טי.אי או אם.אר.איי ולקבל את אישורה המלא באנגיוגרפיה - בדיקת רנטגן בה מודגמים כלי הדם בחומר ניגוד המוזרק אל תוך העורק

טענות בית החולים
בית החולים טען לא מדובר במקרה רשלנות רפואית - פענוח שגוי צילום רנטגן וכי המומחה מטעם התובעים כבר אינו עוסק שנים רבות ברפואה, והוא אף חיווה דעתו בנושאים שאין הוא מומחה בהם. לטענת בית החולים, מנגנון הטראומה הוא המפתח להבנת הנזק שנגרם ברגע התאונה. הוגשו חוות דעת ועדים מומחים מן השורה הראשונה מטעם בית החולים, הקובעים כי אין על בי החולים אחריות לנזק שנגרם לתובע. בית החולים הביא חוות דעת מומחים, ועדים עדים כדלקמן: מנהל המחלקה הנוירוכירורגית במרכז הרפואי רבין, מנהל המרכז הישראלי לניתוחי עמוד שידרה בבית החולים אסותא ת"א, מנהל יחידת הטראומה מרכז הרפואי רבין, מנהל מחלקת ההרדמה במרכז הרפואי רבין , מנהל יחידת הטראומה והמחלקה הכירורגית בבית החולים הדסה עין כרם, מנהל מחלקת ההרדמה בבית החולים הדסה, מנהל המחלקה האורטופדית בבית החולים הדסה עין כרם והר הצופים. כמו כן נשמעו מטעם בית החולים, עדויות של מומחים בהרדמה

מהות הפגיעה והטיפול בתובע
כאמור, התובע מוגדר כסובל מתסמונת כליאה. אין מחלוקת שהגורם לכך הינה פגיעה בעורק השדרתי השמאלי, וכן גם לגבי עצם העובדה שבהדמיה לאחר הניתוח נמצא כי היתה פריקה (דיסלוקציה) בין החוליות, שברים בזיזים הרוחביים שבקשת חוליות וכנראה אף שבר בקשת מימין. לאחר התאונה היה התובע שרוי בהכרה ודיבר לענין. בנוסף לפציעה ביד היה חשד לחזה אויר, ולפגיעה בבטן. כן נגרם לו חתך עמוק בפנים שהשתרע מן האף ועד למצח. מצב ההכרה הוגדר כ-15 ואחר כך כ-14 בסולם גלזגו.לצורך ההעברה לבית החולים קובע גופו של התובע על "לוח גב", וצווארו קובע בצווארון קשיח ("צווארון פילדלפיה"). מצבו יוצב תוך טיפול תומך בנוזלים, חמצן, חימום, אבל הוא לא הונשם. בוצע צילום רנטגן של עמוד השדרה הצווארי. כן בוצעה טומוגרפיה ממוחשבת של הראש וארובות העיניים, בה לא נראתה עדות לתהליך פתולוגי תוך גולגולתי. בנוסף בוצעה הדמיית סי.טי של בית החזה של הבטן והאגן. בדיקות אלה נעשו במכון הרנטגן אך לא בוצעה הדמיית סי.טי של עמוד השדרה הצווארי. לאחר הועבר התובע לחדר הניתוח שם עבר סדרת ניתוחים מהם לא התעורר. מצבו הרפואי של התובע מוגדר מאז ועד היום כתסמונת כליאה - הוא מאושפז במוסד סיעודי, מונשם, מוזן באמצעים מלאכותיים ומסוגל לתקשר ברמה בסיסית באמצעות מצמוץ עיניים ומחשב מיוחד

פענוח שגוי של צילום רנטגן
לא הייתה מחלוקת שלאחר ביצוע האינטובציה בוצע לתובע צילום רנטגן של עמוד שדרה צווארי צדדי. למעשה, מרבית העדים הסכימו כי צילום זה לא היה מספק, ואף לא פוענח כראוי. לעניין רשלנות רפואית - פענוח שגוי צילום רנטגן, עורך דין התובע טוען כי בית החולים התרשל בכך שפענחה באופן שגוי את צילום הרנטגן של עמוד השדרה הצווארי שבוצע לתובע. שגיאה שגרמה לטעויות שרשרת לאחר מכן, וכי הצילום פוענח בצורה לקויה. ראיה לכך נמצא בסיכום המחלה, שם צוין לגבי הצילום: "צוואר פורש תחילה כתקין" לטענתו, אילו פוענח צילום הרנטגן כראוי, הייתה מבוצעת לתובע בדיקת סי.טי בה היו מתגלים השברים בצוואר והפרגמנטים החופשיים בתעלה, או אז היו יכולים לשקול כיצד לטפל בקרע בעורק הורטברלי, וייתכן כי היו שוקלים לבצע אינטובציה בדרך אחרת, וזאת אילו בוצעו הפעולות בסדר הנכון. עולה מהעדויות שחלק מהרופאים שהיו במקום לא ראו את צילום הרנטגן


התייחסות בית המשפט לנושא צילום רנטגן
בית המשפט ציין בפסיקתו כי רופא יכול וצריך לצפות את התרחשות הנזק כתוצאה מהטיפול אשר נותן הוא למטופל. גם אם מדובר בהתרחשות נזק נדיר שיש קושי לצפותו עקב כך, קיימת חובת זהירות בין הרופא למטופל. במקרה דנן, לתובע נגרמה פגיעה שבה כמעט נתלשה ידו עד הכתף, לרבות פגיעה בפנים ובראש, ולפי כל העדויות כאמור להלן, בעיקר של מומחי ועדי בית החולים עצמו, היה צריך לחשוד בפגיעה צווארית שיכולה הייתה לגרום לנזק שנגרם. המסקנה הינה, כי בית החולים פענח את הצילום באופן שגוי, והסתמכה על תוצאת הפענוח השגוי במשך כל הטיפול. בכך מנעה את האפשרות להקטין או למנוע את הנזק, שכן לא נשקל כלל הנזק לעורק הורטברלי, ומכאן התרשלות בית החולים בשלב זה

הפרת חובת הגילוי
התובעים טוענים כי בית החולים לא מסר למשפחה כל מידע בנוגע לנזק לחוליות הצוואריות ולעורק הורטברלי תוך הפרת חובת בגילוי , ומנע מהמשפחה את האפשרות להשפיע על ההחלטה לטפל ביד בלבד תוך הזנחת הטיפול בשברים בחוליות הצוואריות ובקרע בעורק הורטברלי, החלטה שהתבררה כטעות. בית המשפט ציין כי המבחן למסירת מידע רפואי רלוונטי לחולה או משפחתו כאשר החולה אינו יכול לקבל החלטות אינו טכני, כי אם מהותי. משאין כל תיעוד בכתב לכך, המסקנה אמורה להיות שנושא הטיפול בקרע בעורק הורטברלי, לא נשקל ולא נמסר כל מידע בעניין זה למשפחה. גם אם מדובר במקרה נדיר, הרי שהנזק שיכול להיגרם מכריתת היד בטל בשישים לעומת המצב בו נמצא התובע. אילו נמסר המידע למשפחה, לטענת התובעים, יכלה זו לשקול את הנזק מול התועלת שבטיפול ביד בלבד. אולם, המידע לא הועבר למשפחה למרות טענת הדסה שהנושא נשקל. לפיכך, טוענים התובעים, כי המבחן לקיומו של קשר סיבתי בתביעת רשלנות רפואית בגין העדר "הסכמה מדעת" הינו, האם אילו נמסרו לחולה כל העובדות וההסברים לעניין מצבו הרפואי כפי שאובחן, היה מקבל על עצמו את הטיפול, דהיינו מה יעשה החולה הסביר בנסיבות דומות. בית המשפט לא סבר שזה המקרה המתאים לקבוע זאת, ולאור התוצאה כי בית החולים בכל מקרה התרשל בפענוח צילום הרנטגן הקביעה מתייתרת

הכרעת בית המשפט - רשלנות רפואית פענוח שגוי צילום רנטגן
בית החולים לא התרשל בשלב של ביצוע האינטובציה. מדובר מבקרה רשלנות רפואית פענוח שגוי צילום רנטגן - בית החולים התרשל החל מן השלב שלא פענח כראוי את צילום הרנטגן, באי ביצוע הדמיית סי.טי לעמוד השדרה הצווארי, ובהעדר מעקב אחר מצבו של התובע, ובתוך כך מצב העורק שנפגע. אירוע הנזק לתובע מתיישב יותר עם המסקנה שבית החולים לא נקט זהירות סבירה בטיפולה בתובע החל משלב צילום הרנטגן, מאשר עם המסקנה שהיא נקטה זהירות סבירה, ולפיכך עבר נטל הראייה לכתפיו, להוכיח כי לא התרשל. בתוך כך גרם בית החולים לתובעים נזק ראייתי שאף לאורו ניתן להעביר נטלים. יחד עם זאת, רשלנות בית החולים הוכחה אף בלא הסתמכות והזדקקות לתורת הנטלים בנושאים. חרף העדר רישומים נאותים, לא נמצא כי היה מקום להעברת הנטל מסיבה זו. אותו דין חל אף לעניין הפרת חובת הגילוי





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק זכויות החולה

  2. סיבתיות עמומה

  3. תביעה נגד בית חולים

  4. חובת הסבר לחולה

  5. טעות באבחון מחלה

  6. אי הסכמה לטיפול רפואי

  7. רשלנות רפואית בניתוח

  8. תביעה נגד מרפאה פרטית

  9. רשלנות רפואית הולדה בעוולה

  10. רשלנות רפואית טיפול שיניים

  11. היעדר רשומות רפואיות

  12. רשלנות רפואית רופא עיניים

  13. רשלנות רפואית בניתוח פלסטי

  14. חובת תיאום בין רופאים

  15. רשלנות רפואית בבדיקה רפואית

  16. רשלנות רפואית שקיפות עורפית

  17. טיפול רפואי ללא הסכמה

  18. רשלנות רפואית בבדיקת עזר

  19. חוות דעת פרטית ברשלנות רפואית

  20. חובת ההשגחה על חולה בבית חולים

  21. התיישנות בתביעות רשלנות רפואית

  22. רשלנות בגילוי מאוחר של מחלה

  23. מבחן הפרקטיקה הרפואית המקובלת

  24. רשלנות רפואית "הסכמה מדעת"

  25. סיבוך בניתוח - טעויות בניתוחים

  26. רשלנות רפואית חובת הגילוי של רופא

  27. עוולת התקיפה ברשלנות רפואית

  28. מבחן "הרופא הסביר" ברשלנות רפואית

  29. תביעות בגין איחור באבחון של מחלות

  30. חובת זהירות סבירה של רופא משפחה

  31. חתימה על טופס הסכמה לפני ניתוח

  32. פיצויים בגין פגיעה באוטונומיה

  33. חובת הרישום בחוק זכויות החולה

  34. הסכמה מדעת לניסוי רפואי בבני אדם

  35. קביעת בסיס השכר על ידי בית המשפט

  36. נטל ההוכחה בתביעת רשלנות רפואית

  37. רשלנות רפואית הפריה חוץ גופנית

  38. פיצויים ברשלנות רפואית - כאב וסבל

  39. מרכיבי הפיצויים בתביעות רשלנות רפואית

  40. הפסקת טיפול שיניים בשל חוב כספי

  41. חריגים לקבלת הסכמה לטיפול רפואי

  42. סטיה מחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט

  43. רשלנות רפואית רופא משפחה של קופת חולים

  44. היקף חובת הגילוי בניתוחים פלסטיים

  45. הגדרת סבירות בתביעות רשלנות רפואית

  46. רשלנות רפואית - פענוח שגוי צילום רנטגן

  47. ניסוי רפואי בבני אדם – תקנות בריאות העם

  48. חובת תיעוד רפואי בתביעות רשלנות רפואית

  49. אחריות המדינה לפקח על מרפאות פרטיות

  50. חובת זהירות קונקרטית בין רופא לחולה

  51. חובת הרופא לפעול לאיתור נתונים חדשים

  52. מעקב שוטף ושמירה על רישומים רפואיים

  53. טיפול רפואי ללא הסכמה - עוולת תקיפה

  54. היקף חובת אזהרת חולה לגבי הפסקת עישון

  55. חובת הקטנת הנזק בתביעות רשלנות רפואית

  56. הנורמה המקובלת לכמות הבדיקות הרפואיות

  57. מתי לא צריך הסכמה מדעת לטיפול רפואי

  58. חריגה מתוכנית הטיפולים בטיפול שיניים

  59. סיבוך בלידה פרע כתפיים - היצרות כתפיים

  60. רפואה מתגוננת מפני תביעות רשלנות רפואית

  61. פיצויים בגין הפגיעה באוטונומיה של החולה

  62. פטור מהגשת חוות דעת בתביעת רשלנות רפואית

  63. הבסיס המשפטי פיצויים בתביעת רשלנות רפואית

  64. העברת נטל השכנוע בתביעות רשלנות רפואית

  65. ההבדל בין "סל הבריאות" לבין "פנקס התכשירים"

  66. חובת הגילוי בניסוי רפואי - רשלנות רפואית

  67. הרתעה מפני רשלנות רפואית - האינטרס הציבורי

  68. דוקטרינת "הסיבתיות העמומה" ברשלנות רפואית

  69. רשלנות רפואית בלידה - מהי רשלנות רפואית בלידה ?

  70. סטנדרט הזהירות בניתוח לייזר להסרת משקפיים

  71. נכות תפקודית ברשלנות רפואית - נכות רפואית

  72. רשלנות רפואית - רמת ההסבר בהתאם לחולה הסביר

  73. מהי אבחנה מבדלת ? רשלנות אבחנה רפואית מבדלת

  74. חשיפת סיכונים ועובדות רלוונטיות לפני ניתוח

  75. חובת הפניה לרופא בתחום הרלוונטי - רופא משפחה

  76. רשלנות רפואית הפניית חולה לייעוץ עם מומחה אחר

  77. ספרות רפואית - האם חלה על רופא חובה להתעדכן ?

  78. פיקוח של המדינה על גופים המעניקים טיפול רפואי

  79. ‏ רשלנות מנתח - תביעת רשלנות רפואית ניתוח כושל

  80. חישוב הפסד השתכרות של קטינים - רשלנות רפואית

  81. אישור תרופה שלא בסל הבריאות - מהי "ועדת חריגים" ?

  82. החובה לידע את היולדת בדרכים השונות לביצוע הלידה

  83. נטל ההוכחה - אי גילוי סיכון שסבירותו אינה נמוכה

  84. הבחנה בין החמרת מצב קיים לבין עקרון הגולגולת הדקה

  85. הכרעת בית המשפט בחוות דעת סותרות - חוות דעת נגדית

  86. היעדר רישומים רפואיים - מחדל רשלני של בית חולים

  87. תביעות בגין טעויות במתן תרופות - מינונים לא נכונים

  88. רשלנות רפואית - פיצויים למשפחת הנפגע - פיצויים להורים

  89. "סכנה חמורה" ו- "מצב חירום רפואי" בחוק זכויות החולה

  90. חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד – 1994 - הזכות לשירותי בריאות

  91. דרישת התמחות ספציפית של רופא בתחום רפואה בתביעת רשלנות רפואית

  92. תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי - צירוף חוות דעת לתביעת רשלנות רפואית

  93. התיישנות הרשלנות רפואית כשהנזק התגלה באיחור - תקופת התיישנות מיוחדת ברשלנות רפואית

  94. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון